פרשת השבוע, פרשת וישב, מתארת את סיפור מכירת יוסף. האחים מוכרים את יוסף לעוברי אורח, וטובלים את כתונת הפסים המפורסמת שלו בדם של שעיר עזים, במטרה לשכנע את יעקב שיוסף נטרף על ידי חיה רעה. רש"י, בפירושו על הפסוק, מציין בשם המדרש שהאחים בחרו דווקא בעזים, משום שדמם דומה לדם אדם. דברי רש"י מעלים קושיה מעניינת, הנוגעת להבדל בין דם אדם ודם בהמה.
הגמרא במסכת גיטין (נ"ז ע"ב) מספרת על נבוזראדן, שר צבא בבל, שנתקף בספק כשראה את דמו של זכריה הנביא שותת על הארץ. כששאל לפשר הדם, נאמר לו שזה דם זבחים. נבוזראדן, שלא השתכנע, ציוה לשחוט פרים, אילים וכבשים, ובחן את מראה הדם מקרוב. הוא ראה מיד שהדם שנשחט זה עתה שונה לגמרי מדם זכריה. אם כן, נשאלת השאלה: מדוע רש"י אומר שדם עזים דומה לדם אדם, הרי חזינו שדם אדם שונה מדם בהמה? היה להם לשחוט עיזים ולהראות לו שדמם דמה לדם האדם?
האם הדמים דומים? - המפרשים כתבו על כך כמה תירוצים
בחזקוני פרשתן, ובשו"ת חות יאיר, מסבירים שאפשר להבחין בין דם אדם לדם בהמה רק כאשר שניהם מונחים זה לצד זה, ומאפשרים השוואה ברורה. נבוזראדן ראה את שני סוגי הדם, ולכן הצליח להבחין בהבדל ביניהם. לעומת זאת, יעקב אבינו ראה רק את דם השעיר שעל הכתונת, ולכן לא היה יכול לדעת בוודאות שזה אינו דם אדם.
ויש שהקשו על תירוצם - אם דם אדם ודם בהמה באמת שונים באופן מהותי, מדוע האחים לא חששו שמא יעקב יראה דם אדם אחר, במקרה, ויבין שמדובר בהונאה?
ספר זכרון יעקב מציע הסבר שונה, המתמקד בזמן שחלף מאז נשפך הדם. דם זכריה היה מונח שנים רבות קודם ביאת נבוזראדן, ובודאי השתנה מראהו, לכן, אילו נבוזראדן היה משווה את דם הבהמות לדם שהיה מונח זמן רב כמו דם זכריה, היה רואה שהם דומים.
ספר יוסף אברהם ושער מנשה מציעים אפשרות שנבוזראדן, בתבונתו, בחר שלא להביא דם עזים להשוואה, משום שידע שדווקא דם עזים דומה לדם אדם. אם כן, נבוזראדן פעל בצורה מחושבת, במטרה להגיע לחקר האמת.
דם אדם לא דומה לדם עז
יש שציינו לדברי הגמרא במסכת כתובות (ס, א) שהאיסור לאכול דם אדם נובע, 'גם' מחשש שיבואו להתיר אכילת דם בהמה, אם יראו אנשים שהם דומים. ייתכן, לפי הסבר זה, שהדמיון בין דמי האדם והבהמה אינו מוחלט וחד משמעי, אלא עלול לגרום לטעות בקרב מי שאינו בקיא בהלכות.
אחרוני זמנינו מבארים שדם יבש משנה את מראהו, וייתכן שדווקא במצב יבש הדמיון בין דם אדם לדם בהמה הוא בולט. במקרה של יעקב, הדם שעל הכותונת היה יבש, בעוד שבמקרה של נבוזראדן, הדם שהוצג לפניו היה טרי ולח. עוד כתבו לבאר שראייתו של יעקב כבר הייתה חלשה בזמן מכירת יוסף, וידעו האחים שלא יוכל להבחין בין דם אדם לדם בהמה.
עוד כתבו בספרים לתרץ שנבוזראדן, בהיותו שר טבחים שידיו דמים מלאו והיה בקיא טובא בדמים של בני אדם, לכן לא היה טועה בין דמו של זכריה לדמו של שעיר עיזים.