בפרשתנו - כי תבוא - ישנה מצות ביכורים.
מהותה של מצוה זו היא לומר: "תודה". תודה ה' שהוצאתנו ממצרים, הבאתנו אל הארץ, והנה הבאתי לך מראשית פרי האדמה לאות ולסימן שאני זוכר ממי קיבלתי את כל הטוב הזה. ובמילה אחת: תודה.
זה הזמן וההזדמנות לומר תודה, תודה לאתר 'כיכר השבת' על עוד שנה שבה זכיתי להפיץ פנינים מתורת החסידות מידי שבוע.
בסוף פרשתנו יש את הקללות הגדולות והנוראיות, חץ (98) קללות מכניס משה רבינו בעם ישראל. פחד פחדים.
משה רבינו "אוהבן של ישראל היה" גם כשחטאו בעגל, וה' ביקש להשמיד את העם, אמר משה לרבונו של עולם: לא יקום ולא יהיה, או כמו שאומרים בסלנג עברי: על גופתי המתה (בלשון הפסוק: "מחני נא מספרך").
אז למה דוחף משה רבינו חץ של קללות בעם ישראל?
ברור הדבר שכל הקללות הן לטובתינו, כמו מקלחת חמה (או כביסה, אם תרצו) כדי לנקות הלכלוך והרפש כמ"ש "רחץ הוי' את צואת ציון".
תורת החסידות לא מסתפקת בכך, אלא מוסיפה עוד נדבך:
הרי גם לעתיד, בגאולה השלימה, כאשר "רוח הטומאה אעביר מן הארץ", לא יהיו כלל חטאים, ובמילא לא יהיה מקום לשום עונש/מקלחת/כביסה. הרי גם אז תשאר תורתנו הנצחית על אותיותיה. וברור שגם אז נלמד הפסוקים של הקללות, אלא שאז ניתן להן משמעות אלוקית טובה ומזהירה, כל הקללות יתפרשו כברכות נשגבות.
הנה דוגמית קטנה מתורתו של הרבי מליובאוויטש:
בסוף הקללות נאמר: "וֶהֱשִׁיבְךָ הוי' מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ, וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה". רש"י מפרש: באניות - בספינות בשביה: והתמכרתם שם לאיביך - אתם מבקשים להיות נמכרים להם לעבדים ולשפחות: ואין קנה - כי יגזרו עליך הרג וכליון:
את כל הפסוק הזה על מוראותיו מפרש הרבי באופן חיובי:
"וֶהֱשִׁיבְךָ" - לשון תשובה (לשוב בתשובה), ולשון שביה. הקב"ה מזמן אותנו בעל כרחנו (ל' שביה) לרדת למצרים (גלות, מיצרים, הגבלות העולם הזה) כדי שנעלה משם ניצוצות באמצעות מצות התשובה.
בָּאֳנִיּוֹת אלו ספינות (בל' תרגום) השומרות על האדם לבל יטבע במים הזידונים העומדים עלינו להטביענו. האוניות הן התורה והמצוות ההולכות עמנו לשמור אותנו בימי הגלות הקשים. וזפבזה שני דרגות ורמות, אניות (בלשון הקודש) היינו תורה ומצוות כפי שהיו בארץ ישראל בימי הזוהר בתקופות התנאים, והספינות (בלשון תרגום ולע"ז) הן החידושים הביאורים והתקנות שתקנו נשיאי ישראל במשך תקופות הגולה (הם הסבירו לנו בשפת התרגום - בשפה שאנחנו נבין - את כוונת דברי חז"ל הקדושים).
וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים היהודי מחפש דרך כיצד יוכל להיות עבד ה' הוא רוצה למכור את האויב שלו היינו היצר הרע והנפש בהמית לעבד לה'.
וְאֵין קֹנֶה - אַיִן רומז על הקב"ה להיותו בלתי מושג אצלינו (כך מבואר לדוגמא על הפסוק "מאין יבוא עזרי"? "מאין - מהקב"ה שהוא בחי' אַיִן - יבוא עזרי"!) והוא - הקב"ה - קונה אותנו, לשון קנין מורה על עולם האצילות הגבוה.
ורש"י מוסיף: "ואין קנה - כי יגזרו עליך הרג וכליון" כלומר: הרג היינו הריגת נפש הבהמית והתאוות. וכליון היינו כלות הנפש.
עד כאן על קצה המזלג. ותן לחכם ויחכם עוד. (ויעויין באריכות ובטוב טעם בליקוטי שיחות יט תבוא ב)
לע"נ אבי מורי, ר' אליהו ב"ר אשר.
לתגובות והארות:
misraeli770@gmail.com