כמה אנחנו מחפשים.
מחפשים דרך לקבל את התורה, להכניס אותה לתוכנו, שתהיה חלק מאיתנו.
מחפשים דרך להעביר את התורה הלאה, אל הילדים שלנו. כל כך אנחנו רוצים לראות אותם מאירים את העולם בתורה ובמעשים טובים. כמה אנחנו מייחלים שילכו בדרך התורה. שיאהבו את התורה. שירצו בה. שלא יסחפו אחרי שלל הפיתויים המבהילים שמהבהבים היום מכל עבר. שלא ייפגעו מפגעי הטכנולוגיה המזוויעים. שלא ילכו לרעות בשדות זרים.
כמה מאמצים אנחנו משקיעים בחינוך הילדים. הכול אנחנו נותנים. אבל יש כאן סוד מאוד יסודי. סוד שהוא הבסיס וההתחלה של הכול.
"וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי... וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקִים" (שמות, יט, ב-ג).
"ויחן שם ישראל – כאיש אחד בלב אחד" (רש"י, שם).
אומר רבי נתן: "אִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת כִּי אִם עַל יְדֵי בְּחִינַת רָצוֹן... כִּי הַתְחָלַת הִתְקָרְבוּת לַה' יִתְבָּרַךְ וְסוֹף הַתַּכְלִית הוּא הַכֹּל בְּחִינַת רָצוֹן... וּלְהִכָּלֵל בָּרָצוֹן אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי אַחְדוּת וְאַהֲבָה וְשָׁלוֹם שֶׁיֻּכְלְלוּ כָּל יִשְׂרָאֵל יַחַד בְּאַהֲבָה וְאַחְדוּת גָּדוֹל... וְעַל כֵּן 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ הוּא כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה', כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה הוּא הָרָצוֹן, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְרָצוֹן כִּי אִם עַל יְדֵי אַהֲבָה וְאַחְדוּת כְּדֵי לְהִכָּלֵל בִּרְצוֹן הָאַחְדוּת יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל... כִּי עַל-יְדֵי הָאַחְדוּת הַמֻּפְלָא שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶם אָז, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, 'וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר', וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, 'וַיִּחַן', כֻּלָּם כְּאֶחָד בְּאַחְדוּת גָּדוֹל וְכוּ'... שֶׁעַל יְדֵי זֶה קִבְּלוּ כָּל הַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת רָצוֹן כַּנַּ"ל" (ליקוטי הלכות, הלכות ערב, ג).
מדהים. איך התורה מקפלת לנו סודות גדולים ועצומים כאלה, שאפשר לכתוב עליהם עשרות ספרי חינוך וייעוץ ופסיכולוגיה – במשפט אחד.
אי אפשר לקיים התורה והמצוות כי אם על ידי רצון! ואיך מגיעים לרצון? על ידי אחדות, כאיש אחד בלב אחד – באהבה ואחדות גדולה!
הבסיס למתן תורה זה אחדות.
מה זה אומר לי?
זה אומר לי בראש ובראשונה, שחברות אינה מצרך לשעות הפנאי אלא היא ממש בגדר תנאי! שיש לי עבודה – לצאת מהבדידות! שכשרבנו אמר: "רק תחזיקו עצמכם יחד, באחדות והתחברות באהבת חברים, אז תהיו אנשים כשרים" (חיי מוהר"ן) הוא התכוון לתת לנו הוראות מדויקות שמחייבות את כולנו בכל מצב!
וזה אומר לי גם מה אני צריך לעשות מול הילדים שלי – איך לזכות להעביר להם את התורה באמת? איך לגדל אותם לתורה וליראת שמים?
קודם כל, בזוגיות. להיות אבא ואמא, כאיש אחד בלב אחד.
אם אנחנו רוצים 'לתת' תורה לילדים שלנו, להנחיל להם ערכים ברורים של טוב ושל קדושה, אנחנו צריכים להיות הורים כאיש אחד בלב אחד. זה הבסיס. זו ההתחלה.
רוצים דרך סלולה לילדים שלכם?
אז תשקיעו בבן הזוג. תשקיעו בקשר. כל כך הרבה עולמות תלויים בעבודה הזוגית שלכם. כל כך הרבה נשען על האחדות ביניכם!
את לא יכולה להגיד: "ממנו כבר התייאשתי, אני אשקיע בילדים". אתה לא יכול להחליט שממנה כבר לא אכפת לך והעיקר הילדים.
לא רק כי אתה מפספס את התכלית של החיים שלך, אלא כי זה גם לא יצליח לך.
העיקר וההתחלה זה האחדות שלכם. הלב המשותף שלכם. תאבקו על זה. אל תזניחו. אל תתייאשו. כדאי לכם. בשביל התורה שלכם. בשביל התורה של הילדים שלכם. בשביל איכות החיים של הילדים שלכם.
ואחרי האחדות בינינו – כאיש אחד בלב אחד גם עם הילדים.
רוצים ילדים צדיקים?
אז תהיו איתם, בבקשה, "באהבה ואחדות גדול".
אני רוצה לחנך את הילד שלי, גם הילד הפנימי וגם הילד הביולוגי?
כדי שהלב של הילד שלי יתעורר לרצות טוב, להתקרב אל השם יתברך ולעבוד אותו, כדי לתת לילד שלי את הקרקע לקיום תורה ומצוות – אני צריך לעשות עבודה מאוד גדולה של "אהבה ואחדות גדול".
וזה לא קל. כי אנחנו כל כך רגילים לשפוט ולבקר, לקטלג ולתת ציונים, לכעוס ולהיפגע, להכריח מרוב מתח ולהחמיץ את המטרה. וזה קורה לנו דווקא ובעיקר, כשאנחנו רוצים לחנך אותם וחרדים שמא ואולי הם לא מספיק מחונכים.
באה התורה הקדושה ואומרת לנו – יש כאן סוד. הסוד של 'להיות צדיק', זה הרצון. והסוד של הרצון זה אהבה ואחדות גדול.
תהיה איתו. באהבה ואחדות גדולה. ותראה איך הוא רץ, ביחד איתך, לקבל את התורה.