אחד משירי השבת אשר זכו להיכלל בזמירון היהודי הוא השיר 'מה יפית ומה נעמת'. את השיר הזה חיבר הצדיק רבי מרדכי בעל הלבושים. שיר זה, הינו סיפור גבורה.
לרבי מרדכי יפה המפורסם בכל קהילות ישראל, היה בן מדהים, אשר עשה חיל בלימודיו ובקדושתו הנודעת.
אבל הפורעים האכזרים, אשר שנאת ישראל בערה בהם לא נכנעו. ובנחישות קמו עליו ורצחוהו נפש.
שיר גבורה שהלחין אבא
מותו הטראגי היה בשבת קודש.
אסור היה לקבור אותו בשבת, כי אסור לטלטל.
התבוננו כולם באב המיוסר אשר איך זה שלא הוריד דמעה?
בתוך כל תהום הזעזוע והצער. לא נתן לדמעות להשתלט עליו.
אבל ההלם האמיתי המתין להמשך. כי באותו מעמד באותו מעמד עמד והלחין את השיר הנודע אשר מופיע בסדר זמירות השבת: 'מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים'.
יותר ממלאכים
המילים הכל כך מלאות ערגה לאהבת השבת הקדושה , ביטאו את האהבה העצומה שלו ליומא שבתא .
לא רק שלא נשבר , לא רק שהתגבר על חשש לבזיון המת. אלא עמד וניגן לד'.
כי הצדיקים הם אף יותר ממלאכים - - -
תחיית המתים לעיני ישראל
בנו הצדיק, אשר נרצח ונטבח לעיניו , מוטל היה על הרצפה. וההנ ,בשמעו את השירה הזו , קם ממקומו והלך והתקרב אל אביו.
וככה מול עיני רבים בישראל זכה רבי מרדכי לראות ולהראות לכל ישראל בעיני בשר תחיית המתים.
שירת מלאכים כבר אמרנו?!
מתעוררים לחיים חדשים
השיר הזה תועד מיד אחרי שבת קודש, והוא מלא געגועים ואהבה כלד' יתברך ולשבת שנתן לנו כמתנה .
סיפורו של רבי מרדכי , הוא תמצית סיפורם של העם היהודי. אשר רואה במו עיניו את צער הגלות, את הקשיים של עקבתא דמשיחא ובהם : את האירועים הקשים , את השנאה היוקדת, את הבעיות והקשיים .
אבל גם רואים 'תחית המתים' של יהודים רבים וניסים גלויים, והתעוררות רוחנית, ושירת עם ישראל לאביהם שבשמים.
שירה המצטרפת מכל כך הרבה מעשים טובים ושאיפות טהורות, ולימוד תורה, והקפדה על ברכות והצטרפות ללימוד דף היומי...
קולות אלול הבוקעים את הלבבות
לעמוד בכותל בימי הרחמים והסליחות ולראות איך כל היהודים מגיעים מקצווי ארץ ושרים 'חטאנו לפניך' ואיך נשמע קול תקיעת השופר. אחח!! איזה פלא!. איזו רצינות אופיינית לחודש הזה , יש בו תבלין מופלא של לבבות הפתוחים לתשובה.
התלמידים שחזרו להגות בתורה, השיעורים המתפרסמים בקהל רב, ההתלהבות המחודשת לקראת שנה טובה – אכן שירת מלאכים.
וכשיש שירה כזו – הרי שהגאולה כה קרובה. השבוע קוראים את ההפטרה החמישית של שבעה דנחמתא, מתוך שבע הפטרות הנחמה שאחרי שבת חזון. ומה מקווים אנו כי חסדי דוד הנאמנים יתעוררו עלינו לגאולה השלימה.