שנת תשע"ז הייתה שנת אלבומי הבכורה, איני זוכר שנה כל כך פוריה באלבומי בכורה משובחים ומפתיעים עם אמנים שיישארו עימנו בזיכרון גם בשנה הבאה, חלקם אף מצליחים בצורה יפה עם הופעות והשמעות מכובדות. אחד מאלבומי הבכורה שיצאו בחודש האחרון הוא אלבומו של הזמר שימי דיאי "לא נותרה בי אות".
דיאי שביום יום שלו עוסק בהייטק הוא זמר ווקאליסט מצוין ואלבום הבכורה שלו הוא תוצאה נעימה לאוזן. השירים נעים על הקו של פופ עם נגיעות אתניות קלות וסלסולים. דיאי כתב בעצמו שלושה שירים מהאלבום שבאופן כללי עוסק ברובו באמונה, תפילה אך גם בדברים בהתמודדויות או בחיי היום יום כמו השיר "ניצחת את הכל" שכתב דיאי לבנו.
מי שהצליח להבין בצורה מצוינת את דיאי והעניק לשירים את המיקום המדויק שלהם הוא המפיק המוזיקלי המוכשר ראובן חיון שהפך בשנים האחרונות לאחד המפיקים והמעבדים הטובים ביותר במוזיקה היהודית והישראלית. חיון שגם ניגן על חלק גדול מכלי הנגינה באלבום מלהטט בצורה מעולה בין פופ נעים לאוזן עם שילוב מוצלח במיוחד של החלילים של אייל סלע או הכינורות הטורקיים היללניים של ילמז טשצ'שמה.
אחד השירים היפים באלבום הוא הדואט עם דור ברין שגם כתב והלחין את השיר "באתי עד אליך" שיר תפילה מרגש שמחמיא לקולותיהם של שני הזמרים ומתמזג נפלא. השיר עם מנגינת התפילה הנוגה שלו, קליט ונעים מאד והעיבוד שנע בין בלדה ים תיכונית לרוק מלווה חלילים נפלאים משדרג את התוצאה פלאים.
שיר מומלץ נוסף הוא "בתוך האמונה" אותו כתב והלחין בוגר ריאליטי המוזיקה "אקס פקטור", אורי שכיב, שיר העוסק באמונה המחזיקה את גיבור השיר בחיים אל מול כל השברים והאתגרים. השיר הרוקיסטי שעובר בשלב כל שהוא למקצב אלקטרוני זוכה אף הוא לצלילי החלילים שמעניקים את הזווית האתנית המעניינת.
לסיכום: "לא נותרה בי אות" הוא אלבום נעים וקליט, דיאי מבצע ברגישות ובנעימות את השירים המעובדים להפליא עם סאונד מצוין ששומר על התוצאה המצוינת שמסתיימת אחרי שש שירים (ועוד רמיקס ל'בתוך האמונה') בלבד ומותירה למאזין טעם של עוד בפה.