לא יאומן שזה מה שקרה בשבת המוזיקלית בירושלים // ביקורת

>> למגזין המלא - לחצו כאן

זו לא שבת חזנות, למרות שבעמדת החזן היה חזן דגול ומשובח במיוחד – שלמה סלצקי, בעל הקול הגבוה והיכולות הווקאליות הבלתי נגמרות. סלצקי לרוב ביצע באופן נפלא את הנוסח התפילתי הרגיל והמוכר של תפילות השבת, כשאת הקטעים המוזיקליים יותר ביצעה המקהלה וסולניה.

רפי ביטון, החל את דרכו עם המקהלה כמקהלת ליווי לחזנים אחרים, אך בשנה האחרונה הוא אכל סטייק אומץ עסיסי במיוחד והחל להופיע באופן עצמאי, גם ללא כוכבים מוכרים לצד המקהלה. בינתיים, הקהל מצביע ברגליים, כשהוא מגיע באלפיו למופעים ולשבתות של ביטון.

זו השנה השלישית בה מתקיימת השבת בבית הכנסת הגדול ובניגוד לשנים הקודמות בהן הופיעו לצד המקהלה גם שמות מוכרים כניסים סאאל (שהשנה ערך במקביל, כמה מאות מטרים משם, שבת חזנות בבית הכנסת שלו – ישורון), השנה ביטון וסולני המקהלה שלו היו במרכז. תפילות ליל השבת ארכו כשעתיים ואילו תפילת שחרית ומוסף שהפעם גם היו עם תפילת הלל חגיגית במיוחד ארכו כחמש שעות, במהלכן ביצעה המקהלה ללא הפוגה קטעי שירה מרגשים במיוחד, ששילבו כרגיל אצל ביטון, שירים ישראליים, לועזיים וחסידיים. בליל שבת בסיום התפילה יצאה המקהלה אל הרחבה הגדולה שבפתח בית הכנסת וביצעה את "והיא שעמדה" של יונתן רזאל ושירים נוספים כשקהל האלפים גודש את הרחוב ושר עם המקהלה.

קשה לתאר את רמת המאמץ שנדרשת באירוע ארוך שכזה. ביטון שנטף זיעה ללא הפוגה (לא רק בגלל המזגנים הישנים והעלובים של בית הכנסת הגדול), ניצח על מקהלת הילדים, שגם מידי פעם ירדו לקהל ושרו ממקומות שונים בבית הכנסת וריגשו את הקהל.

במהלך תפילות השבת היו שיאים רבים, כמה מהבולטים שבהם כללו את זמר האלט המשובח של המקהלה, אביחי אדל. מדובר בקול נדיר כל כך שלמרות שאני כבר מכיר אותו היטב ושמעתי אותו מצע קטעים רבים אני עדיין נפעם בכל פעם מחדש מהיכולות המטורפות שלו ומהעובדה שהוא מדייק כל כך בטונים הגבוהים אליהם הוא מטפס כאילו בלי שום מאמץ. זהו קול שלא תשמעו כמעט כמוהו, הוא נדיר ומיוחד מאד ותחת שרביטו של ביטון הוא נדרש לבצע קטעים שלמים ומרגשים. בליל שבת נהנינו מ"צדיק כתמר" של לבנדובסקי בביצועו כסולן וכמובן השיא הקבוע בשבתות של ביטון – "צור ישראל" במנגינת 'אדג'יו.

ביצוע מרגש במיוחד היה בעת אמירת 'מי שברך' לשלום המדינה וחיילי צה"ל. ביטון והמקהלה כולה ירדו אל בימת בית הכנסת והשירה ההרמונית עטפה את בית הכנסת כולו בסאונד ייחודי ולטעמי אפילו טוב יותר מהמיקום הרגיל של המקהלה בקדמת בית הכנסת.

שחקן החיזוק היחיד לצדה של המקהלה לאורך השבת כולה, היה החזן צביקי ברקוביץ'. בשבתות בהם כמובן אין שימוש במיקרופון, קולו האדיר של ברקוביץ' עושה את העבודה באופן טוב מאד והוא השתלב באופן מצוין עם המקהלה והילדים. אורח נוסף לשני קטעים היה החזן דניאל כלטוב, שהגיע לתפילות השבת והצטרף למקהלה במוסף לשני קטעים קצרים ומהנים.

לבצע קטעים מורכבים עם עיבודים עשירים ומורכבים ללא מיקרופונים ועם עשרות ילדים קטנים על הבמה זו משימה לא פשוטה בעליל. יש צורך במשמעת מול הילדים מחד וגם תמיכה ואהבה. לאורך כל השבת ביצעו הילדים קטעי סולו שונים, כשבכל קטע ביטון הקפיד להודות לילד הסולן באופן אישי ומלא בחיבה. אין ספק שביטון מתמודד עם משימה מורכבת לשמור על הערנות והחדות של הילדים לאורך שעות ארוכות, כשהם מבצעים עשרות קטעים באופן מרגש מאד עם תקלות מינוריות במספר כמעט אפסי.

השנה גם אכלתי את סעודות השבת לצד ביטון והמקהלה וזה היה מעניין ויפה במיוחד לראות את האחריות האבהית משפחתית, שביטון, משפחתו והמפיק יואל ברקוביץ', לוקחים על הילדים במהלך השבת כולה. אין עוד בארץ מקהלת ילדים מקצועית כזו, ולא סתם, זו השקעה אדירה ולא פשוטה בעליל, על הבמה והרבה הרבה מחוצה לה.

בקריאת התורה, זכינו גם לחתן בר מצווה, בנו הבכור של ביטון, אורי, מסולני המקהלה. היה זה מרגש ויפה לראות את המקהלה שרה לכבודם כשלאחר העלייה ביצע סלצקי יחד עם המקהלה את הפזמון של "ענווים" עם המילים המתאימות - "ראו באורי שזורח". היה זה גם משעשע לראות כמה מילדי המקהלה רצים אל הבימה כדי לתפוס סוכריות...

לסיכום, הייתה זו שבת מוזיקלית מהנה במיוחד. התפילות היו מרגשות ונעימות אם כי בהחלט הציבור שחלקו הגיע כבר לאחר תפילה במקומות אחרים, צריך עוד ללמוד כיצד לשמור על השקט במהלך התפילה כולה ולאפשר לאלו שרוצים להתפלל לעשות זאת בצורה טובה ומכובדת. רפי ביטון הוא תופעה נדירה מסוגה והשבתות שלו עם המקהלה הן פשוט עונג צרוף שאני ממליץ עליו בכל פה לכל חובב מוזיקה באשר הוא.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

• להערות, הארות, טענות, מענות והתבכיינות: nl@kikar.co.il