'עקיבא' תורג'מן, הפך ובצדק בשנים האחרונות לאחד הזמרים המצליחים בישראל, עם שורת להיטים ארוכה ואישיות כנה וכובשת. בשבוע שעבר, השתתפתי במופע הבכורה שלו על במת קיסריה הסימבולית. אני מלווה את עקיבא כבר שנים רבות, עוד ממופע ההשקה הרשמי הראשון שלו, לדעתי, ב'צוללת הצהובה' בירושלים, עוד לפני האלבום הראשון (המעולה והנשכח) שלו. המופע מול כ-4,000 צופים בקיסריה, היה סוג של שמחה אישית עבורי, לראות כיצד הפוטנציאל שראיתי מתנצנץ לו כבר אז, מקבל את האור הראוי לו.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
היה זה מדהים לראות את הקהל המגוון שגדש את האמפיתיאטרון העתיק, שחלקו הגדול לא נראה כדתי כלל. היום זה נראה לנו כמעט נורמלי שזמר דתי חובש כיפה גדולה וציציות ששר שירים מלאי אמונה ומסורת, הוא זמר ישראלי מיינסטרימי מצליח, אבל עד לפני שנים אחדות זה היה נראה כמו חלום בלתי אפשרי. עקיבא יכול להודות על כך בהחלט לחבריו ישי ריבו שסייע לו רבות וגם היה הראשון שהעלה אותו לבמת קיסריה כזמר אורח עם להיט הענק שלו "אל תעזבי ידיים" ולחנן בן ארי, שניהם פרצו את הדרך למיינסטרים הישראלי וזה עדיין מרגש ומשמח.
המופע גם היווה כמופע ההשקה של עקיבא לאלבומו החדש והשלישי - "אלף מנעולים" אבל עקיבא כמו עקיבא בחר לפתוח את המופע דווקא בניגון ברדיטשוב החסידי העתיק אותו ביצע באלבומו הקודם. הבחירה בניגון המרגש היא סוג של הצהרת כוונות מבחינתו של עקיבא שלמרות שחלק גדול משיריו החדשים עוסק יותר בנושאים רגשיים כלליים, החיבור האמיתי שלו מתחיל בניגון החסידי הקדוש המיוחס לרבי לוי יצחק מברדיטשוב זיע"א.
במופע ביצע עקיבא מול הקהל הנלהב את כל להיטיו הגדולים, הוא נע בין שירים מהאלבום החדש כמו "להחזיק חזק" שיצא בעת המלחמה ו"ללמוד לעוף" בו גם בחר לבצע בסופו סולו גיטרה חשמלית מעולה ומפתיע, לבין "רבה אמונתי", "אתה הולך איתי", "פשוטים" וכמובן להיטי הענק "אל תעזבי ידיים", ו"יש בך הכל", מהאלבום הקודם.
עקיבא הוא ווקאליסט מעולה ממש ופרפורמר מהשורה הראשונה. למרות היותו נרגש באופן ניכר, הוא החזיק את הבמה והקהל לאורך המופע כולו לבד, ללא אורחים כלל, כשהקהל שר איתו בעוצמה שאני לא רגיל בקיסריה. בדרך כלל העובדה שמדובר במופע תחת כיפת השמים גורמת לאקוסטיקה להיאבד, אך כשהקהל של עקיבא שר, שמעו אותו מעולה וזה היה מרגש ומקסים.
הייתה זו ככל הנראה בחירה מושכלת של עקיבא וההפקה - שלא להביא זמר אורח, כמקובל בהופעות מהסוג הזה. למרות המאמץ הלא פשוט של מופע באורך כמעט שעתיים ללא הפסקות. ייתכן והייתי נהנה לראות איזה שילוב לא צפוי בין עקיבא לזמר מעניין אחר, אך זה לא באמת היה חסר. עקיבא גם שעשע את הקהל באמצעות קטעי קישור וסיפורים מצחיקים וכבש את הקהל בכנות המקסימה והנהדרת שלו. קיסריה ידועה במושבי האבן הלא נוחים שלה, אך במקרה של עקיבא בחצי מהמופע הקהל פשוט נעמד על הרגליים והיה שותף מלא להתלהבות.
לקראת סיום המופע, הועלה לבמה פסנתר כנף ועקיבא ביצע כמה שירים איתו. בעבר כבר שמענו את עקיבא עם פסנתר, אך הפעם הוא הגיע ברמת נגינה אחרת לגמרי, כשהוא מחזיק את השירים באופן מעולה עם פסנתר לבד. לצדו של עקיבא ניגנו מיטב המוזיקאים, החל בגיטריסט והמפיק אוהד דרשן, שמלווה את עקיבא כבר מההופעות הראשונות, נגן הקלידים דותן לב ארי, שאף הוא מלווה את עקיבא שנים על במות צמאה וההופעות האישיות ועל עמדת המוזיקאי האתני, איתם בן יעקב המוכשר, שניגן על כמות כלים גדולה החל מסאז, עוד, חליל נאי ועוד.
לקראת סיום המופע, בעת הביצוע ל"לאל תעזבי ידיים", ירד עקיבא מהבמה כדי להודות לחבר ולמנטור שלו ישי ריבו, שישב בקהל לאורך המופע. השניים התחבקו וריבו ביצע לקול תשואות הקהל יחד עם עקיבא פזמון אחד של הלהיט האהוב.
לסיכום, היה זה מופע מרשים במיוחד עם שורת להיטים ענקית של היוצר המשובח הזה. עקיבא אפילו יכל כבר לוותר על ביצוע של כמה מלהיטי העבר הגדולים שלו לנוכח כמות השירים הגדולה והאיכותית שבאמתחתו. עקיבא הוא זמר איכותי ומרגש באמת, אני מאמין לכל מילה שיוצאת מהפה שלו וקל מאד להבין מדוע הוא מצליח ואהוב כל כך.
קסם מסוג אחר
השבוע השתתפתי במופע נוסף של אחד מאמני המוזיקה היהודית החדשה, עוד אחד שפרץ בשנים האחרונות או יותר מדויק בשנה האחרונה - 'שמואל' פרדניק. בדומה לעקיבא, גם פה מדובר בבחור רגיש, מוזיקלי במיוחד ובעל כנות כובשת. יש הרבה מוזיקאים וזמרים טובים, אבל מה שבסוף עושה את ההבדל על הבמה זו האישיות של היוצר. לשמואל יש עוד דרך ארוכה עד המיינסטרים וקיסריה, אך הוא בהחלט אחד היוצרים המבטיחים במוזיקה היהודית.
שמואל פרץ עם להיט הענק שלו "תן לי תפילה", שכבר זכה לאין ספור גרסאות ועם הלהיט "נקודות", אחד משירי הפופ הכי כיפיים ומלהיבים שהיו פה בשנים האחרונות. בשנה האחרונה הוא גם הופיע לא מעט פעמים בארה"ב ובאירופה ויצר שיתופי פעולה איכותיים עם הזמר והיוצר מרדכי שפירא, כוכב הפופ הדתי הגדול ביותר היום, כששניהם יצרו יחד את "יש בי אמונה" הנהדר וגם "הקב"ה יותר גדול מזה", להיט הפופ המרקיד שיצר יחד עם מאט דאב.
המופע של שמואל נערך ב'גריי' במודיעין, שקיבל לאחרונה את תעודת הכשרות שלו. הייתי כבר באולמות בכל הארץ ואני יכול לומר בבטחה שהגריי הוא המקום היפה ביותר שהייתי בו להופעות קטנות. מדובר באולם חדש ופשוט מושלם החל מהתפאורה, הבמה הענקית וכלה בתאורה האיכותית, שכמותה לא ראיתי גם על הבמות הגדולות ביותר בארץ. פשוט מקום מדהים. את האולם החדש מילאו כ-300 בני אדם, ששרו בהתלהבות יחד עם שמואל את להיטיו הגדולים.
למרות התדמית הרגועה והעדינה של שמואל, המופע שלו הוא עמוס אנרגיות והתלהבות. הוא רקד לאורך רוב המופע על הבמה הגדולה לקול צלילי להיטי הפופ שלו והיה מלא חן יהודי עם הציציות והפאות המסולסלות שלו.
השלד המוזיקלי של המופע הורכב מפלייבקים שנוגנו דרך המחשב עליהם ניגנו הנגנים שהיו על הבמה. ברוב השירים זה עבד מצוין, בחלקם הרגשתי שיש צורך בכלי לייב משמעותי נוסף ככינור, סנטור, בראס וכדומה. שמואל הוא עוד יחסית בתחילת דרכו הבימתית וכמי שראה אותו לפני כשמונה חודשים, הוא במגמת שיפור אדירה בכל הנוגע למופע שלו.
המופע עצמו ארך כשעה ועשרה, מעט קצר מידי וניתן היה אולי לעבות אותו באמצעות זמר אורח, אך שמואל בחר להדק את המופע בשלב זה ולהסתמך על החומרים שלו בלבד. אני מניח שעם יציאת שירים נוספים שלו גם המופע יתארך בהתאם.
שמואל הוא אמן ויוצר מבטיח, השילוב שלו בין שמחה מדבקת לרגש אמיתי ומעורר אמון, הוא נהדר ואני בטוח שעוד נראה אותו על הבמות הגדולות ביותר בישראל.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
- להערות, הארות ומאמרי מחאה בנושא שלוש השבועות: nl@kikar.co.il