בחול המועד סוכות יעלה המצעד השנתי של 'כיכר השבת' בו אתם הגולשים בחרתם את אנשי השנה שלכם במוזיקה בשמונה קטגוריות שונות. עד כה הצביעו כבר עשרות אלפים וההצבעה תיסגר בערב יום הכיפורים. בינתיים, אני אספר לכם על אנשי השנה שלי במוזיקה בשנה הלא פשוטה בעליל שעברנו והם לא בהכרח האנשים שאתם בחרתם כך שתצטרכו להישאר במתח עד לשידור.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
שנת תשפ"ד נפתחה בשמחה רבה עם שלל מופעים בבנייני האומה בירושלים בהם ראינו את מיטב הזמרים של המוזיקה היהודית בהופעות מושקעות במיוחד, מופעי בין כסה לעשור מושקעים ותחושה של שפע ושמחה גדולה ואז הגיע שמחת תורה הנורא והעצוב והמלחמה המחרידה שאנו חווים מאז. אין ספק שהמלחמה השפיעה באופן ישיר על המוזיקה עם למעלה ממאה שירי מלחמה שונים ומשונים ובכלל עם אווירה כבדה ועצובה הרבה יותר.
תגלית השנה
הוא הגיע כאילו משום מקום עם סינגל מלטף במיוחד שהזכיר לי מיד את ישי ריבו. זה אמנם היה סינגל הבכורה שלו שכתב והלחין אך כבר הוא עבד עם המעבד של ריבו - מאור שושן המוכשר, מה שמלמד גם על הכישרון וההערכה שהוא מקבל מאנשי מקצוע בתעשייה. דניאל יטיב הוא ללא ספק תגלית השנה שלי. הוא הוציא ארבעה שירים בחצי השנה האחרונה, אחד מהם השבוע, כל אחד בצבע שונה, אך עדיין עם קו מוזיקלי שמקשר ביניהם.
מעבר ללחנים הקליטים בשלושה מהשירים הוא גם כתב טקסטים מקוריים יפיפיים ואין ספק שדניאל יטיב הוא אחד היוצרים המוכשרים שקמים פה. אל תפספסו אותו בשום פנים ואופן.
שיר השנה
לרוב, שירי השנה שלי הם לא כאלה שמגיעים מתחום המוזיקה החסידית, אך השנה אחד השירים שתפסו את אוזניי היה דווקא כזה שמגיע מזמר חסידי - "עברתי בחושך" של שמוליק סוכות המצוין. הלחן של בנצי שטיין ואלי קליין קליט ונעים מאד וגם כזה שקשה לשמוע בלי לזמזם אחרי זה יום שלם.
שמוליק סוכות הוא זמר פשוט טוב, עם קול חם ונוכחות בריאה שמצליח להעביר בשיר הזה וגם בשירים האחרים שהוציא השנה הרבה רגש ואיכויות קוליות.
בשנה בה עברנו בהרבה חושך, השיר היווה שיר תפילה מרגש ונוגע לימים טובים יותר.
מעבד השנה
הקטגוריה של מעבד השנה היא קטגוריה טריקית, קשה לבחון באופן יחסי מי היה "טוב" יותר והיחס בדרך כלל נוגע לנראות של המעבד וכמויות העבודה ששמענו ממנו בשנה האחרונה. אני רוצה לבחור דווקא במעבד צעיר ומוכשר מאד, שמעבר לכמות השירים שעיבד השנה גם השפיע במיוחד עם סאונד שהוא כמעט סימן ההיכר שלו - אפי שיינר.
שיינר כבר כמה שנים משמש כמפיק מוזיקלי של אמנים דוגמת גד אלבז, איתי דוד, מנחם שוקרון ובשנה האחרונה גם כמפיק בחלק משירי 'צמאה' לצדו של נאור כרמי.
סגנונו של שיינר משלב מוזיקה אלקטרונית וגיטרות חשמליות בצורה מעניינת שמעניקה לשיר את הגוון המתאים לו אך עם חותם שיינרי טיפוסי.
מלחין השנה
הבחורצ'יק הזה הוא מכונת הלחנה משומנת, כשהשנה יצאו לא פחות מ-22 שירים שהלחין ואת רובם המוחלט גם כתב. אלחנן אלחדד אולי לא הלחין השנה את הלהיטים הכי גדולים, אבל הוא הלחין המון שירים טובים ואיכותיים, שמבהירים שהבחור הזה פשוט יוצר בקנה מידה גדול. בין היתר הוא הלחין וכתב השנה למרדכי שפירא, אבי אילסון, משה קליין, נמואל ועוד רבים וטובים.
אחד הדברים המעניינים שאין לאלחדד סימן היכר שקל לזהות, שיריו שונים ומגוונים על נושאים שונים וזה בכלל לא פשוט כשאנחנו כבר שומעים את השיר המאה שלו.
אלבום השנה
במקום הראשון אצלי ללא מתחרים כמעט, הוא אלבומו השני של משה קליין - "רגעים גדולים". זה אולי האלבום השני של קליין מבחינה מספרית, אבל בעיניי זה האלבום הראשון שלו. קליין סוף סוף מצא את קולו האישי ואת הגוון המוזיקלי שמתאים לו. הוא יכול לשיר הכל, החל מחסידי, מזרחי ואפילו מוזיקה תימנית אם סב בר המצווה שהזמין אותו ידרוש ממנו לסלסל "שר הממונה", אבל הסגנון הישראלי שמוביל את האלבום החדש הוא לגמרי הצבע הנכון והמדויק עבורו.
בחירת השירים של קליין והמעבדים האיכותיים נותנים מוצר פשוט מעולה, כזה שאתם צריכים לפרגן לעצמכם ולהאזין לו.
קליפ השנה
קליפ טוב הוא לא זה שזכה להכי הרבה צפיות, אלא זה שמצליח להעביר מסר ותוכן נוסף באמצעות המימד הוויזואלי. הקליפ שבחרתי בו השנה הוא "לא לפחד" של בני פרידמן אותו כתבה מירי ישראלי והלחין יצחק רוזנטל. את הקליפ עשו האחים דוד, אהרן וחנה אוריאן המוכשרים והוא למעשה מציב את בני פרידמן בתוך תיבת זכוכית שנעה בתוך כל הפחדים שלנו בשנה האחרונה. בקליפ תיבת הזכוכית, היא "תיבת הנח" שלנו, תיבת האמונה שמעניקה לנו הגנה "שקופה" מפני כל הפחדים והקשיים.
פרידמן במהלך הקליפ יוצא מהתיבה ומכניס אליה חייל, ילדים ואדם מבוגר כשהוא מעביר את המסר של יציאה החוצה אל העם כדי להעביר את הכוח של האמונה וההגנה שלה.
שיר המלחמה
המון שירי מלחמה יצאו בשנה האחרונה, חלקם שירי מלחמה באופן מובהק, חלקם יישארו עמנו גם לעתיד. בחרתי להתמקד בשיר מלחמה פרופר, שיר שלמרבה הצער עדיין רלוונטי כמו ביום שיצא.
"אזעקות של אמונה" של קובי ברומר ובני הורביץ הוא שיר שיצא יחסית בתחילת המלחמה והוא משלב בין תפילה וכאב אך עם קצב ואנרגיות שלא בהכרח מורידות את המצב רוח. המילים והלחן של בני הורביץ שגם מבצע את הבתים בראפ, כשעל הפזמונים אחראי ברומר.
העיבוד וההפקה המוזיקלית של אברהם יסחקוב המצוין נותנים לשיר את האנרגיות הנכונות. נקווה יחד שהשיר ייגנז במעמקי הארכיונים המוזיקליים ויהפוך ללא רלוונטי בעליל.
זמר השנה
הייתה לנו שנה לא פשוטה בה אף זמר לא ממש בלט באופן שמצדיק את התואר חד משמעית, אך בחרתי להעניק אותו לזמר יעקב שוואקי בעקבות הקאמבק המטורף שלו בחודשים האחרונים. לאחר כמה שנים בהם היה פחות מורגש, הוא בשנה פוריה במיוחד עם להיטים רבים, אלבום מצליח ומוצלח והמון חדוות יצירה שכבר מזמן לא ראינו ממנו.
שוואקי שעבר השנה לניהולו של המפיק דוד פדידה, חזר גם להעניק יותר מוזיקה חסידית לאלו שאהבו את הסגנון הזה ממנו, לצד מוזיקה ישראלית יותר ומוזיקה באנגלית.
שוואקי ראוי לשבח גם על הקליפים המושקעים שיצר כשגולת הכותרת שבהם מבחינתי הוא "דאנס" המלהיב (גם הוא בהפקת האחים אוריאן), שיגרום לכם לרקוד לפחות על הכיסא.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
- להערות, הארות ורשימת החטאים שלי שלא יזכו לעולם למחילה: nl@kikar.co.il