זה נראה שהם נמצאים איתנו לנצח ושכבר בשושן הבירה שרו אותם בימי הפורים אך חלק גדול מלהיטי הפורים שאי אפשר בלעדיהם הם בני עשרות שנים בלבד ומחבריהם חיים ובועטים איתנו לאורך ימים ושנים.
אחד הניגונים היותר עתיקים שמושרים בתפוצות ישראל בימי הפורים הוא "ליהודים" בלחן המוכר מחסידות קרלין ומחסידויות נוספות. לחסידות קרלין "בעלות" גם על ניגון פורים ידוע נוסף שאין רכבת רוקדים שלא שרה אותו.
האזינו לביצוע של 'ליהודים' נגן הקלרינט המרגש, חיליק פרנק מתוך אלבומו 'פורים בירושלים 2':
ניגון נוסף מוכר הרבה יותר הוא ניגונו של האדמו"ר מסקולען הקודם, רבי אליעזר זוסיא פורטוגל. מסופר שמספר חסידים נכנסו לאדמו"ר וביקשו שילחין להם במקום ניגון על הפסוק ליהודים הייתה אורה ואכן האדמו"ר הלחין במקום. בשנת תשכ"ט (1969) הופיע השיר באלבומו של דוד ורדיגר ומשם התפרסם.
האזינו לביצוע של נגן הקלרינט המרגש, חיליק פרנק מתוך אלבומו 'פורים בירושלים 1':
ניגון נוסף מוכר במיוחד לאותם המילים שייך למלחין האגדי, ר' בן ציון שנקר שהלך לעולמו לפני כמה חודשים. השיר הולחן על ידי שנקר ויצא באחד מאלבומי הסולו שלו שזכה גם לשם הנושא 'ליהודים הייתה אורה'.
האזינו לביצוע המקורי של שנקר בניצוחו ועיבודו של משה מרדכי (מונה) רוזנבלום:
'ליהודים' המוכר של מרדכי בן דוד הולחן על ידי המלחין הנודע יוסי גרין ופחות מ-30 שנה אחרי קשה לראות מסיבת פורים בלעדיו וללא ספק הוא זוכה לתואר שיר השיכורים המושר ביותר בשל קטע המעבר הסוחף והקליט שלו.
האזינו לביצוע של חיליק פרנק מהאלבום 'פורים בירושלים 1'
'שושנת יעקב' זכה אף הוא ללחנים רבים, אחד המוכרים שבהם שייך למלחין הרב חיים שלמה סבינר, ממלחיני חסידות גור לפני עשרות שנים והוא מושר בתפוצות ישראל.
ישנם ניגונים רבים נוספים שמקורם אינו ידוע והם נמצאים תחת הכותרת "עממי" דוגמת "חייב איניש לבסומי" הידוע "ותוסף אסתר" "משנכנס אדר- ונהפוך" ושירים נוספים. אם יש לכם מידע על מקורם של השירים האלו נשמח שתכתבו בתגובות.