1.
ימה של טבריה הוא ים כינרת והיה נקרא בעבר נקרא ים גינוסר שקרובה לעיר גינוסר ומתיקי פירותיה כקלא דכינרי יאה. אחד הפלאים שבכנרת הוא שמי הירדן נכנסים לכנרת ואינם מתערבים ובמדרש כתב: אל תתמה הדין ירדנא עבר בימא דטבריא ולא מתערב ביה מעשה נסים יש בדבר.
2.
ומדוע נקראה כנרת בימינו אומרים כי צורתה דומה לצורת הכינור הקדמון, אחרים אומרים שקול גלי הכנרת נעים כקול הכינור הערב. רבותינו אמרו 'דמתיקי פירא כקלא דכינרי' כי הכנרת ממתיקה את הפירות הגדלים בחופה והם נעימים לחך האדם כמו קול הכינור המהנה לאזניים.
3.
בגרסאות הגמרא בכתבי יד אנו מוצאים גירסא אחרת- "כנרת זו גינוסר ולמה נקרא שמה כנרת דמתיקי פירותיה ככנרא" ונקראת כינרת ע"ש צמחי הכינרים הגדלים בחופה הכינרה הוא מין שיח מסוג השיזף הגדל בר למכביר בחופיה.
4.
מעשה במוכה שחין אחד שירד לטבול בים טבריא נזדמנה לו השעה ופגע בבאר מים נתרחץ ונתרפא והיכן היא בארה של מרים שכל מי שהוא עולה על ראש הר ישימון ורואה כמין כברה קטנה בים טבריא זו היא בארה של מרים'
5.
רבי חיים ויטאל תלמידו הותיק של האר"י הקדוש ראש מקובלי צפת מספר: כשבאתי אני הצעיר חיים אצל מורי זיכרון צדיק לברכה ללמוד ממנו חכמה זאת הקבלה הוליכני עמו לטבריה בתוך הים בספינה קטנה ואמר לי עכשיו תוכל להשיג בזאת הקבלה כי שתית מבאר של מרים הנביאה.
6.
יש אומרים לדלות מים בכל מוצאי שבת, כי בארה של מרים סובב כל מוצאי שבת לכל הבארות ומי שפוגע בו וישתה ממנו יתרפא מכל תחלואיו. ולא ראיתי למנהג זה (הרמ"א)
7.
הנביא זכריה מתאר את ירושלים הקדושה באחרית הימים ואומר "והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים, ודרשו חז"ל - "שהמים הללו הולכין ולימה של טבריא כדי לרפאות מימיו" שהמים שיזרמו מירושלים המים האלה יוצאים וירדו אל הערבה' וזה ים של טבריה.
8.
איתא בזוהר: (ח"ג דף ק"נ ע"א) וכנסת ישראל אקרי ים כנרת והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה דהא לתתא כגוונא דלעילא ים כנרת לעילא ים כנרת לתתא
9.
איתא בזהו ח"ג דף ק"נ ע"א וכנסתישראל אקרים כנרת והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה דהא לתתא כגוונא דלעילא ים כנרת לעילא ים כנרת לתתא
10.
בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סי' מ"ז) כתב דאין לברך על ים כנרת משום דאיכא ספק אם היא נוצרה ממעשה בראשית. וכתבו הרבה אחרונים שיהרהר בלבו הברכה.