ברוכים השבים ל'עוֹלָם שָׁנָה נֶפֶשׁ'. כל השביעין חביבין. כן, אנחנו בכתבה מס' 7 של מדור הידע, והשבוע חזרנו אליכם ביתר שאת עם עוד הרבה דברים שלא ידעתם. כי לא הכל אתם יודעים!
בואו, קפצו פנימה:
עולם
מקומות שאסור להגיע אליהם; המקום השני
והשבוע, המערה האסורה: בדרום מערב צרפת התגלתה בשנת 1940 מערכת של מערות, שזכו לכינוי 'מערת לאסקו'. המיוחד במערות, הוא סדרת ציורים עתיקים ביותר שנמצאו על הקירות.
לאחר שהמקום התפרסם והחלה נהירה המונית אליו, נוצר נזק בלתי הפיך לחלק מהציורים, ואז החלו הרשויות לסגור את המערות לציבור. מאז שנת 2008 ביקרו בו רק מדענים, העוסקים בשימור הממצאים. עבור ציבור הוקמו העתקים מדוייקים של המערות, בהשקעה פיננסית גדולה, שבהן ניתן יהיה לחזות בציורים מבלי חשש.
בין אלפי הדמויות שנמצאו על הקירות, שעל פי ההערכות אויירו למטרות פולחן, ישנם בעלי חיים רבים, בני אדם וסימונים שונים. אנו מופתעים מכך שלא אותר אף 'כהנא צדק' אחד.
כמה תאונות נגרמות מ... התעטשות?
להתעטש בנהיגה, זה הרבה יותר מסוכן ממה שאתם חושבים. כן כן. רוצים נתון? קבלו: כ-2% מכלל תאונות הדרכים ברחבי העולם - הם תוצאה של התעטשות הנהג.
הנה עוד פרטים: מחקר בריטי הסיק שכשעיניכם נעצמות בזמן התעטשות - הרכב מספיק לנסוע למעלה מ-15 מטרים בממוצע. על פי המחקר, הדבר מסתכם בכ-2,500 תאונות מדי שבוע וב-9 מקרי מוות מדי יום. מחקר נוסף מספר כי כ-2 מיליון נהגים התנגשו עד כה בשל עיטוש.
ה'וושינגטון פוסט' דיווח על אוסף תאונות קשות שנבעו מכך: מכונית שהתהפכה באוסטרליה; אשה שאיבדה שליטה על רכבה; נהג משאית שהתנגש בעוצמה בעשרה נהגים אחרים, ועוד.
אז מה עושים? מומחים ממליצים שאם אתם חשים צורך להתעטש, תנסו להתאפק עד שתעצרו את הרכב. מומחים אחרים מציעים בדיקת קורונה.
מחקר: הנשמה שלכם שוקלת בדיוק 21 גרם
זו אמנם כותרת מוזרה, אבל זה לא אומר שהיא לא נכונה. בשנת 1907, מדען בשם דאנקן מקדוגל פרסם תוצאות של מחקר שערך, ולפיהן נשמה של בני אדם שוקלת 21 גרם.
מקדוגל בחן שישה פציינטים שהיו במצב סופני, ושקל אותם לפני ואחרי מותם. רק אחד מהם ירד במשקל - בסך 21 גרם, אך הטיעון לפיו הנשמה שוקלת 21 ג' התפרסם בעולם, ואף הופקו סרטים בהשראתו. בעולם המחקר, לעומת זאת, דחו מכל וכל את המחקר - בשל ההיקף הקטן שלו.
ב-2001, רופא אמריקני ביצע מחקר דומה על בעלי חיים שמתו, וגילה שחלקם מוסיפים משקל עם יציאת ה'נשמה' ואז מאבדים אותו, וחלקם נותרים בעלי משקל זהה. בעולם הרפואה, כאמור, לא מאמינים כי לנשמה יש משקל.
מעניין לציין כי חוקר אמריקני בשם ג'רארד נחום, הציע לבדוק מדעית את עניין יציאת הנשמה בעזרת כלי מדידה אלקטרו-מגנטיים שיבדקו אם יש שינויים באנרגיית החדר, אך עד כה לא זכה לשיתוף פעולה מצד העולם האקדמי. רשעים ארורים.
שנה
החקלאית שהפתיעה את הספורטאים
הנה תמונה מעניינת. להבנתנו, היא צולמה בסין בשנת 1968, אך אין די פרטים על המופיעים בה. רק בשנים האחרונות החלה עדנה לתמונה הזו, למרות חוסר הפרטים עליה, וניתן לקנות אפילו חולצות עם הדפס שלה.
לפי טענה אחת, מדובר באלופי העולם בהרמת משקולות. גם לפי טענה אחרת, מדובר לכל הפחות בכמה מהאנשים החזקים בעולם באותה תקופה. לצידם צועדת אשה פשוטה ולא צעירה, כשהיא סוחבת ללא מאמץ ניכר שני סלים מלאים באבטיחים.
הסופר הבריטי טרי פראצ'ט אמר כי "מחקרים הראו שנמלה יכולה לשאת פי מאה ממשקלה, אבל אין גבול ידוע לכושר הסחיבה של סבתא איכרית ספרדית ממוצעת בת שמונים". אבל כמובן שליהודים יש מקורות הרבה יותר שווים: "חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועותיה". רבי חנניא...
כך נראו 5 מגה-בייט לפני 66 שנה
תחשבו על זה: היום אפשר לאגור בחתיכת פלסטיק קטנטנה וזמינה 512 ג'יגה בייט שהם 512,000 מגה בייט. לפני רק 66 שנה, עבור 5 מגה בייט בלבד היה נדרש שינוע מיוחד.
בתמונה שלפניכם, ניתן לראות את הכונן של ענקית המחשבים IBM, הראשון ששווק באופן מסחרי, בשנת 1956. המחיר עבור המחשב עמד על 3,200 דולרים לחודש. הכונן שקל למעלה מ-1000 קילוגרמים.
המידע יקר הערך שאוחסן בו, שעמד על 5 מגה בייט לכל היותר, פוזר בין 12 דיסקים גדולים שהסתובבו במהירות של 1200 סיבובים לדקה. כשתחשבו על זה, סביר יהיה להניח שאפילו את התמונה של המוצר עצמו, שהראינו לכם - לא ניתן היה לאחסן בו.
כשאסקימואי נחשף לראשונה לגרמופון
ומהמצאה משוכללת אחת לחברתה: הנה עוד תמונה נדירה ומדהימה, שבה נצפה אסקימואי (ולא, המילה אינה 'אסקימוסי') שנחשף לראשונה בחייו למוסיקה מוקלטת.
הסיטואציה צולמה בשנת 1922 - לפני בדיוק מאה שנים - במערב קנדה. האיש שהשתייך לאחד השבטים המקומיים נצפה מאזין בעונג בולט למוסיקה באמצעות גרמופון, מכשיר לנגינת תקליטים שייצורו החל בשנת 1898.
התמונה נלקחה מתוך 'נאנוק איש הצפון', סרט דוקומנטרי אילם (ללא שמע) שפורסם באותה תקופה, ועקב אחרי אורחות חייהם של אסקימואים. כך למשל הם נצפים בונים איגלו, עורכים מסעות ציד ועוד.
יצויין שהבמאי רוברט פלאהרטי שאסף את החומרים בעמל רב, שרף בטעות את כל מה שצילם לאחר שהשליך סיגריה בוערת על סליל הצילום. לאחר קמפיין בסגנון 'מאצ'ינג', נמצא מימון למסע מחודש - ואז הוא שב לאזור כדי לצלם שוב. מה שמוכיח שבעצם לא כל המאצ'ינגים כאלו גרועים. רק רובם.
נפש
ה'דוקטור' של הילדים - שפחד מילדים
מכירים את דוקטור סוס? מדובר באחד מסופרי הילדים המצליחים ביותר ('הדוקטור הכי מפורסם בעולם', מכנים אותו) - בזכות העלילות המתחרזות שלו, ואיוריו הפרועים שצירף אליהן. רוב ספריו אף תורגמו מאנגלית לעברית.
תאודור סוס גַייזֶל, או בשם העט שלו 'דוקטור סוס', הקפיד לכתוב ספרים בעלי אוצר מילים מצומצם ופשטני ולהכניס עניין בסיפוריו, לאחר שפורסם כי קשיי קריאה בקרב ילדים נובע מכך שספריהם משעממים. אך למרות תדמיתו כמלך הילדים, הוא לא באמת אהב ילדים. הוא אפילו פחד מהם.
לסוס מעולם לא היו ילדים משלו. לאחר מותו סיפרה אלמנתו, כי תמיד פחד ש'המוח המשונה' של ילדים הוא לא צפוי ולא ניתן לחזות את מעשיהם. אנו מסכימים עם כך, רק מוסיפים שמבוגרים הם גם לא היצור הכי יציב בעולם.
הפילוסוף שייסד דת האוסרת אכילת שעועית
בנות בית יעקב בטח מכירות את המונח 'משפט פיתגורס', אבל אנחנו לא למדנו חוקי גאומטריה מיותרים אז רק נספר לכם על פיתגורס עצמו. אגב, הוא מוכר גם כממציא לוח הכפל.
הפילוסוף והמתמטיקאי היווני פיתגורס מסאמוס, שחי בין השנים 570-495 לפני הספירה, מוכר כאחת הדמויות החשובות בתקופתו וגם הרבה אחריה. אבל בנוסף לעבודתו המדעית, הוא ייסד מעין כת דתית שנקראה על שמו 'האסכולה הפיתוגראית'.
מעבר להקרבת קרבנות, שתקנות, אורח חיים צמחוני ומנהגים נוספים, היה על חברי הכת להקפיד על מספר חוקים משונים: אסור לאכול גריסים בשום מצב; יש ליישר מיידית שקעים שנוצרים בכרית ובמיטה לאחר השינה; כשמסירים את הסירים מעל האש, לא להשאיר את השקע שיצר הסיר באפר; לא לאפשר לסנוניות לקנן מתחת לגג, ועוד כללים חשובים מעין אלו.
אנו מברכים על מנהג אחד של האסכולה הפיתוגראית: שתקנות. לא בטוח שהיינו רוצים לשמוע את מה שיצא להם מהפה.
פינת הסלב: היריבים מרוסיה ואוקראינה - כילדים
אוקיי, בסוף הגענו לזה: רוסיה, אוקראינה, רוסיה, אוקראינה, פוטין הבריון והקומיקאי היהודי שניצב מהעבר השני של המתרס. לא נמאס לשמוע על זה? אז החלטנו לעבור לתקופה אחרת, שבה שני הוולדימירים בסך הכל היו ילדים תמימים שלא הזיקו לזבוב.
ולדימיר זלנסקי (בן 44) נצפה בתמונה מימין, כילד בבית משפחתו בעיר קריווי רייה שבאוקראינה, שבאותה תקופה היתה תחת ברית המועצות. אביו של הנשיא לעתיד שימש כמובן טכנאי מחשבים בכיר, ואמו עבדה כמובן כמהנדסת.
ולדימיר למד כמובן משפטים, תכנן כמובן להיות דיפלומט אבל בסוף למגינת לב נהיה שחקן, קומיקאי ובדרן - ששיחק את תפקיד הנשיא במופע טלוויזיה. אך ראו זה פלא: תוך זמן קצר הוא בעצמו נהיה הנשיא, שיתכן שיאכל אותה עם הילד השני בתמונה.
ולדימיר פוטין (בן 69) נצפה בתמונה משמאל, שצולמה במסגרת תמונת מחזור בבית הספר. הוא גדל תוך עוני ומחסור, ומה עושה ילד קלאסי שגדל במחסור? נכון מאד! בורח מהכיתה, רץ למשרדי הקג"ב ומציע את שירותיו. הארגון, אגב, דחה את ההצעה והורה לו לשוב לבית הספר.
רק לאחר סיום לימודיו התקבל לשורות הביון, שם נלחם באנשים שברוב חוצפתם מחזיקים בדעות שונות משל המפלגה הקומוניסטית - תפקיד אותו הוא ממלא בהצטיינות עד היום, יש לציין.
הצגת כל התגובות