בעשרות השנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות לחשיבותה הגדולה של תזונה נכונה ומאוזנת ביצירת אורח חיים בריא ובמניעת מחלות.
אנשים רבים מקפידים לאכול תזונה מאוזנת, ומנסים להיות מודעים ככל האפשר למרכיבים השונים הנמצאים במאכלים ולערכם התזונתי. רבים נוספים מנסים להפחית במוצרים מתועשים, להרבות בירקות ופירות, וישנם גם כן לא מעטים המקפידים ככל האפשר על אכילת ירקות ופירות אורגאניים המגודלים ללא חומרי הדברה וריסוס.
אבל לפעמים הרצון התמים הזה, לאכול מאכלים בריאים, הופך להיות בעצמו להיות מחלה מסוכנת ומטרידה. למרות שמדובר באוכל בריא, אנשים יכולים לפתח אובססיה רצינית ובלתי בריאה לגבי המאכלים אותם הם אוכלים, עד כדי פגיעה במערכות היחסים שלהם עם האנשים סביבם, ואפילו עד כדי סכנה פיזית.
אורתורקסיה נרבוזה – כשהשאיפה לבריאות הופכת למחלה
אנשים שיש להם אובססיה בלתי בריאה עם אוכל בריא עלולים לסבול מ"אורתורקסיה נרבוזה". מונח זה מתורגם באופן מילולי כ"קיבעון של אכילה דתית". ואכן, עבור האנשים הסובלים מאורותורקסיה, אכילה נכונה ובריאה הופכת להיות דת של ממש. דת עם חוקים וכללים נוקשים, חטאים ועונשים, ציות ורגשות אשם.
אורתורקסיה מתחילה כניסיון תמים לאכול בריא יותר, אך כעבור זמן לא רב אורתורקסים הופכים להיות אובססיביים ומקובעים על איכות וטוהר המזון. הם נבלעים בתוך חישובים של כמות המזון אותה הם אכלו, ואיך להתמודד עם "מעידות". יש צורך במוטיבציה עצומה ובשליטה עצמית גבוהה על מנת ליישם אורח חיים נוקשה כל כך. כל יום הוא יום שבו אפשר לאכול נכון, להיות "טובים", להתעלות מעל אחרים, או לחילופין להעניש את עצמך אם נכשלת ונענית לפיתוי. הענישה בדרך כלל כוללת החמרה במשטר האכילה, צומות, ואימון גופני.
ההערכה העצמית של אורתורקסים קשורה קשר בל ינתק עם טוהר האכילה שלהם, ולעיתים הם חשים נעלים יותר מאחרים, במיוחד בכל הנוגע לצריכת מזון. בסופו של תהליך משטר האכילה נעשה נוקשה ומגביל כל כך, גם במגוון המאכלים המותרים, וגם בכמות הקלוריות, שהבריאות נפגעת. זוהי תפנית אירונית עבור אדם שכל כולו מוקדש לאכילה בריאה.
האם אורתורקסיה היא הפרעת אכילה?
אורתורקסיה הוא מונח שנטבע בשנת 1997 על ידי רופא בשם סטיבן בראטמן על מנת לתאר את חווייתו האישית עם אוכל ואכילה. אורתורקסיה אינה מוכרת באופן רשמי כהפרעה, אך היא דומה במאפייניה להפרעות אכילה אחרות: אנשים הסובלים מאנורקסיה או בולימיה נעשים אובססיביים לגבי קלוריות וירידה במשקל באותו האופן שבו אורתורקסים אובססיביים לגבי אוכל בריא.
מדוע אדם מתדרדר לאורתורקסיה?
באופן שטחי נראה כי אורתורקסיה מונעת על ידי הרצון להיות בריא, אבל ברור כי לאובססיה כזאת ישנן מוטיבציות נוספות. אדם יכול להתדרדר לאורתורקסיה מתוך רצון לשליטה מלאה בחיים שלו, מתוך ניסיון לברוח מפחדים, ניסיון להשליט משמעות בחייו, לשפר את הערכתו העצמית, לשפר את מראהו, לחפש רוחניות דרך מזון, ולהשתמש במזון כדי ליצור זהות.
האם לי או למישהו שאני מכיר יש אורתורקסיה?
בחנו את השאלות הבאות, ככל שישנם יותר שאלות שהתשובה עליהם חיובית, כך עולה הסבירות לאורתורקסיה:
- האם אתה משתוקק לכך שמדי פעם תוכל "פשוט לאכול" מבלי לדאוג לגבי איכות האוכל?
- האם אתה מייחל לכך שתוכל להשקיע פחות זמן באוכל ויותר זמן בלחיות את החיים במלואם?
- האם אתה מרגיש שאינך מסוגל לאכול ארוחה אחת שהוכנה עבורך באהבה מבלי להתחיל להתחשבן לגבי כל מאכל ומאכל האם הוא בריא מספיק עבורך, ומבלי לוותר על אף מרכיב בארוחה?
- האם אתה כל זמן מחפש דרכים לראות כיצד בעצם האוכל אינו בריא מספיק עבורך?
- האם אוכל בריא עומד בראש סדר העדיפויות שלך?
- האם אתה מרגיש תחושות אשמה או תיעוב עצמי כשאתה סוטה מהתפריט שלך?
- האם אתה מרגיש בשליטה כשאתה דבק בכללי המשטר "הנכונים"?
- האם אתה לפעמים מסתכל על אחרים בביקורתיות ותוהה איך הם מסוגלים לאכול אוכל כל כך לא בריא?
אז מה העניין הגדול?
כללי האכילה של האורתורקס יכולים להיות בלתי בריאים, עם חסרים תזונתיים הספציפיים לדיאטה שלהם. החסרים התוזנתיים לא תמיד נראים לעין, מה שברור יותר הם ההשלכות החברתיות של האובססיה עם האוכל הבריא. אורתורקסים עלולים להיות מבודדים חברתית, מכיוון שהם מתכננים את חייהם סביב אוכל. יש להם מעט אנרגיה להקדיש לכל נושא אחר שאינו קשור לתכנון של צריכת אוכל. אורתורקסים מאבדים את היכולת לאכול באופן אינטואיטיבי, לדעת מתי הם רעבים ומתי הם שבעים, במקום לאכול באופן טבעי מקפידים על משטר אכילה כמעט בלתי אפשרי, ולכן הם מועדים שוב ושוב ועוברים על הכללים הנוקשים שקבעו לעצמם ובכך חיים בתחושה מתמדת של כישלון.
כאשר אורתורקסיה בולעת אותך
ד"ר בראטמן שהחלים מאורתורקסיה מספר "רדפתי אחרי הבריאות דרך אכילה בריאה במשך שנים, אבל לאט לאט התחלתי לחוש שמשהו השתבש. שירת החיים נעלמה. היכולת שלי להמשיך בשיחות נורמליות הופרעה על ידי מחשבות טורדניות הנוגעות למזון. הצורך בצריכת ארוחות נטולות בשר, שומן וכימיקלים מלאכותיים גרמה לכך שכמעט ולא יכולתי לאכול עם אנשים אחרים, אלא אם כן אני בישלתי את האוכל. הייתי בודד ואובססיבי.... היה לי קשה במיוחד לשחרר את עצמי מהאובססיה. פותיתי על ידי "דת האכילה". (מקור: www.orthorexia.com)
מהו הטיפול באורתורקסיה?
החברה מעודדת אוכל בריא ורזון, ולכן רבים אינם מבינים עד כמה התנהגות כזאת יכולה להיות בעייתית וקשה. אדם הסובל מאובססיה בלתי פוסקת לאוכל בריא יכול להסתתר בקלות מאחורי התירוץ כי הוא דואג לגופו ומתנהג באופן נכון (ושדווקא אחרים הם אלו שאינם מתנהגים נכון). סיבוך נוסף נובע מהעובדה שהמוטיבציה שמסתתרת מאחורי אורתורקסיה היא מורכבת.
על מנת להצליח בטיפול, האורתורקס חייב קודם כל להודות שיש לו בעיה. שהוא אובססיבי, שהוא לא מצליח להשתחרר ממחשבות על אוכל, ושזה משתלט לו על החיים ופוגם בערכים אחרים החשובים לו. אחרי שהאורתורקס מודה בבעיה הוא יכול לחדור לעומק המוטיבציות המנחות אותו ולזהות מה גרם לו לאובססיה. הוא חייב לעבור תהליך שבו הוא הופך להיות יותר גמיש בנושא אכילה נכונה. טיפול בבעיות הרגשיות שהביאו לאורתורקסיה תהפוך את המעבר לאכילה נורמאלית לקלה יותר.
אורתורקסיה אינה מאובחנת באופן רשמי, אבל היא יכולה להיות מטופלת באופן מקצועי. מומחים המטפלים בהפרעות אכילה הם הבחירה הטובה ביותר על מנת לעזור לאדם הסובל מאורתורקסיה.
החלמה
אורתורקסים שהחלימו עדיין אוכלים באופן בריא, אבל יש להם הבנה שונה של מהותה של אכילה בריאה. הם מבינים שאוכל לא יגרום להם להיות אדם טוב יותר, ושזה לא רציונאלי לבסס את ההערכה העצמית שלהם על איכות התזונה שלהם. זהותם תעבור מ" אדם שאוכל מזון בריא" להגדרה רחבה יותר של מי הם – הם אדם שאוהב, אדם שלומד, אדם שעובד, אדם שנהנה. הם יגלו שלמרות שאוכל הוא דבר חשוב, הוא מהווה היבט אחד קטן של חיים, ושלעתים קרובות דברים אחרים חשובים הרבה יותר!
מבוסס על מאמר של המטפלת והיועצת ד"ר קארין קרטינה בNEDA.