סוכרת היא מחלה כרונית וחסרת מרפא. אדם הלוקה בסוכרת לעולם לא יבריא ממנה. הנזק העיקרי הנגרם לסוכרתי עלול ח"ו להתפתח במשך השנים ויתבטא בעיקר בפגיעה בכלי הדם הגדולים (בלב, במוח, ברגליים) ובכלי הדם הקטנים (בעיניים, בכליות ובעצבים). המחלה מופיעה כתוצאה ממחסור בכמות האינסולין ותנגודת לאינסולין. הסוכרת אמנם אינה מוגדרת כמחלת מקצוע, אולם מצטברים מחקרים המקשרים תנאי עבודה שונים ותפקידים שונים עם סיכונים מוגברים לפתח סוכרת.
מחלת הסוכרת מגדילה את הסיכון לאובדן כושר עבודה וימי עבודה, לתחלופה גבוהה של עובדים ולפרישה מוקדמת של עובדים חולים, וכפועל יוצא של אלו – לירידת תפוקה בארגוני עבודה. בנוסף, שיעור גבוה של תחלואת סוכרת במדינה קשור לנטל גדול על מערכות הבריאות, הרווחה והסעד אשר להן נזקקים החולים במדינה, לירידה בתוצר המקומי הגולמי של המדינה ולאובדן הכנסות ממסים.
המוס"ל מפרסם מדד חדש המציג את המקצועות עם שיעור העובדים הגבוה ביותר הלוקים בסוכרת. בחלוקה ע"פ מגדר, גברים בשוק התעסוקה חולים יותר בסוכרת (6.2%) מאשר נשים (4.1%).
בחלוקה לפי מקצועות נמצא שבפסגה נמצאים עובדי חילוץ עם 11.1%, נהגים עם 10%, טכנאים עם 9.7% עובדי שטח עם 7.1%, עיתונאים ויועצי תקשורת עם ,6.7% עובדי אדמיניסטרציה עם 5.7%, עובדי חינוך עם 5.1%, עובדי שירות לקוחות עם 4.8% ועובדי רפואה עם 4.7%. נתונים אלו הגיעו מדו"ח המוס"ל מיולי 2022 למניינם שנערך בקרב 2886 עובדים מכלל הסקטורים בישראל את סוגי תחלואה עיקריים במקום העבודה.
הגורמים לעלייה בסוכרת בזמן העבודה
המוס"ל בחן מהם הגורמים המרכזיים העלולים להוביל להגדלת הסיכויים של העובד לחלות בסוכרת. חשיפה תעסוקתית לכימיקלים, למשל, חשיפה של חקלאים לחומרי הדברה או חשיפה של עובדי קווי ייצור במפעלי פלדה וברזל לאבק תעשייתי (חלקיקים או אבק מתכות) מעלה את הסיכון של העובדים לפתח סוכרת סוג 2, ורמת הסיכון עולה עם העלייה במשך החשיפה וברמתה. גם חשיפה לרעש במקום העבודה מעלה את הסיכון לפתח סוכרת (כגון טרום סוכרת, סוכרת סוג 2 ועוד). מתברר כי כל עלייה ב-5 דציבלים ברמת החשיפה לרעש תורמת לעלייה של 6% ברמת הסיכון לחלות בסוכרת.
עובדי משמרות מצויים גם כן בסיכון מוגבר לפתח סוכרת. ככל שמספר שעות העבודה במשמרות גדול יותר ותקופת העבודה במשמרות ממושכת יותר, הסיכון לפתח סוכרת עולה. רכיבים נוספים שנמצאו ככאלו המגדילים את הסיכון לחלות בסוכרת הם תזונה דלה בירקות ופירות, עישון וצריכת אלכוהול ברמה גבוה, לחץ מתמשך במקום העבודה, השמנה וגיל.
על מנת לטפל בבעיה, המוס"ל ממליץ למעסיקים לקדם תוכניות התערבות במקומות העבודה צריכות להתאים לעובד ככל האפשר ולהתחשב במגבלותיו ובנטיותיו הקשורות למגדר, לאורח החיים, למצב הכלכלי ועוד. למשל, יש להביא בחשבון הרגלי תזונה וכן המנהגים הכרוכים בסעודות שבתות וחגים. גם תוכניות התערבות להפחתת לחץ בעבודה מועילות להפחתת הסיכון לחלות בסוכרת, וכן, משפרות את איכות החיים של העובדים.
מנכ"ל המוס"ל, ד"ר מיקי וינקלר, סיכם: "מחלת הסוכרת מגדילה את הסיכון לאובדן כושר עבודה וימי עבודה, לתחלופה גבוהה של עובדים ולפרישה מוקדמת של עובדים חולים, וכפועל יוצא של אלו - לירידת תפוקה בארגוני עבודה. על מנת לשמור על בריאות העובדים ולשמור על הפיריון במקום העבודה, המעסיקים והעובדים חייבים להקפיד על הנחיות הבטיחות הנוגעות לחשיפה לכימיקלים מסוכנים, עמידה במדדי רעש במקום העבודה והפסקות יזומות מחוץ לחלל העבודה. אני מזמין את המעסיקים להיעזר במדריכי המוס"ל על מנת להקטין את סיכון העובדים לחלות בסוכרת במקום העבודה".