מי מלמד ש'הכל טוב ולטובה'?
ביום שלישי בשבוע האחרון, חגגנו את ההילולה של רבי נחמן מהורודנקא שהיתה לו מידה מיוחדת, כל מה שראה או כל מה שקרה עימו, היה אומר: הכל טוב ולטובה! היתה לו אמונה איתנה וחזקה, כעמוד של ברזל, וללא עוררין.
פעם אחת בק"ק מזיבו'ז העמידו חיילים אצל היהודים.
אמר הבעל שם טוב הקדוש לרבי נחמן מהורדנקא: תתפלל שלא יעמידו חיילים אצל היהודים, אמר לו ר' נחמן: 'זה לטובה'.
ענה לו הבעל שם טוב הקדוש: טוב שלא חייתה בדורו של המן הרשע, כי היית אומר על הגזרה שנגזרה על היהודים - שגם 'זה טוב'. ואם כך הדבר, אין אתה רואה את המעלה בכך שתלו את המן על העץ.
פעם אחת, רבי נחמן מהורדנקא נסע עם רבי יעקב יוסף רב דק"ק פולנאה, מנמירוב למזיבו'ז, כדי לשהות בשבת אצל הבעל שם טוב הקדוש.
ביום שישי הם יצאו לדרך, ובאותה הדרך נסע לאט אדון אחד עם מרכבה גדולה, ורבי נחמן ורבי יעקב יוסף פחדו לעקוף אותו.
רבי יעקב יוסף הכה ידיו זו בזו, ואמר: וי! וי! בכזה קצב נסיעה, אנו עלולים לא להגיע לשבת בזמן, ואף ח"ו לחלל את השבת, והיה מצטער מאוד מאוד.
ורבי נחמן היה אומר לו ש'זה לטובה', והדבר גרם לרבי יעקב יוסף צער נוסף.
לאחר שעה קלה של נסיעה, הם פגשו באמצע הדרך מחנה גדול של אנשים שהולכים עם משאות, ובאותה שעה, ירד שלג מאוד גדול, ולא היה אפשרי לעקוף את המחנה הגדול.
כשהאנשים עם המשאות ראו את האדון שנסע לפני עגלתם של רבי נחמן ורבי יעקב יוסף, הם פינו לו את הדרך, ונתנו לו לעבור, ורבי נחמן ורבי יעקב יוסף עברו מיד ביחד עם האדון.
כשהגיעו לפרשת דרכים, האדון נסע לדרכו בשביל אחד, והם פנו לשביל אחר הגיעו בקלות בעוד היום גדול לפני שבת, מבעוד מועד, כל זה שמעתי מהרב דק"ק פולנאה.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה לדרך' לשבוע טוב ומבורך
יש טעויות בחיים? פעם אחת כשהבעל שם טוב הקדוש היה בק"ק נמירוב, הוא היה צריך לעבור מבית גדול ששהה בו, לבית אחר קטן שסמוך למקום, ובזמן שעבר, הוא טעה בדרכו - ונכנס למרתף.
כשראה הבעל שם טוב הקדוש שטעה בדרך והגיע למרתף, ציווה שיבדקו את מזוזות המרתף, כי ידע שלא הגיע למרתף בטעות.
שאל אותו אדם אחד: אם יתעה האדם בדרכו, האם צריך לתלות את הטעות באיזה סיבה, או שמא יכול לחשוב שזה קרה במקרה?
השיב לו הבעל שם טוב הקדוש: "אצלי אין מקרה".
הכל מושגח לפרטי פרטים: צריך כל אדם להאמין, שכל דבר שקורה עימו, אינו קורה ב'מקרה', והכל בהשגחה פרטית מדויקת ומופלאת, ולא יתלה שום דבר ח"ו במקרה (עפ"י שבחי הבעש"ט).
הכל טוב ולטובה: הכל מה שהאדם עושה, וכל מה שקורה עימו, הוא טוב ולטובה, ובהשגחת ה' יתברך.
הקב"ה נותן לאדם את הדעת והמחשבה מה לעשות, ואיך לעשות את הדבר, כמו שכתוב: "וזכרת כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל".
ומכאן ניתן להבין, שאל לאדם להתחרט על דבר שעשה, כי כל מה שקורה זה רק רצון הבורא ברוך הוא.
מאמין שהכל רצון ההשגחה העליונה? כך, שאם האדם מתחרט על מעשיו בעקבות תוצאות המעשה, יוצא שהוא שאינו מאמין שכל מה שקורה בעולם, ואיתו בפרט הוא: בהשגחת ה' יתברך!
כי רק הרצון עליון, הוא אשר יהיה תוצאות מעשיו.
ביראת שמים – הבחירה ביד האדם: חשוב להדגיש, שלא מדברים על דברים שתלויים ביראת שמים, ואין האדם יכול לעשות מעשה שהוא נגד רצון ה' ולומר, שדבר זה הוא בידי שמים, מכיון, שיש לאדם בחירה להחליט מה יעשה, כפי שידוע המשפט: 'רוצה עושה, לא רוצה לא עושה'.
'שבכל בידי שמים, חוץ מיראת שמים' (עפ"י 'דגלי ההודיה והמצווה', מצווה עה).
יהי רצון שכל בית ישראל יזכו לשבוע טוב ומבורך, מתוך אמונה ש'הכל טוב ולטובה', ויראו ברכה והצלחה בכל מעשה ידם, אמן!