פרק ב': אמש חשפנו את המעשה המסופר על הבעש"ט הקדוש, היאך התייחס ל"פילוסוף חוקר" שרח"ל כפר הנס העל טבעי של קריעת ים סוף, ואת יחסו של הבעש"ט שהגיב וביאר לו, שגם לפי דבריו, שמדובר בתופעה על טבעית, הרי שמדובר בנס גדול שבדיוק באותו הרגע שהים נקרע לשנים, בני ישראל עברו בתוכו.
מעניין שמי שהתייחס לסיפור זו וחלק מהקושיות עליו, היה כ"ק הרבי מליובאוויטש, ובמכתב מתאריך ד' אדר, תשי"ט כתב הרבי לשואל ששאלו על "תמיהה" המובאת בספר בעש"ט על התורה, וכך דבריו המלאים (פתחתי מספר ראשי תיבות להנגשת מכתבו הק' לגולשים):
בעזרת השם, ד' אדר, תשי"ט
ברוקלין.
מר יעקב שי'
שלום וברכה!
במענה למכתבו מב' ראש אדר בו כותב תמיהתו על המובא בספר בעל-שם-טוב בפרשת בהעלותך בשם הבעש"ט ביאור ענין קריעת ים סוף, אשר כאילו הוא בטבע, והנס הוא מה שהקב"ה בראשית הבריאה הטביע בטבע אשר ביום פלוני יבקע הים, והוא דלא כהמבואר בכמה מקומות אשר קריעת ים סוף היה נס ונס גדול ביותר.
בתחילת מכתבו הרבי מליובאוויטש מעט מפקפק במקורות שהובאו בספר 'בעל שם טוב על התורה', ומעלה השערה שהדרשות שם לא מדויקות, שכן המלקטים לא תמיד עשו את עבודתם נאמנה:
והנה ספר הנ"ל הוא מלוקט מכמה ספרים, וצריך עיון עד כמה מדויקים הדברים המובאים בספרים מהם לוקט, כי הרי בענינים כגון אלו, הנה על ידי אי דיוק באיזו תיבות משתנה הכוונה מהקצה אל הקצה. ובפרט על פי הידוע אשר הבעש"ט הי' אומר דברי תורה בלע"ז ולא בלשון הקדש, והמעתיק לא תמיד כיוון להענין של הבעש"ט, אפילו כשהמלקט הי' באותו שעה ובאותו מקום. עיין דוגמא באגרת הקודש לרבנו הזקן סכ"ה (קמא, א).
הרבי מליובאוויטש סבור שהשואל צודק בדבריו, שכן רבים מרבותינו סבורים שנס קריעת ים סוף הינו נס גדול ביותר:
וקרוב לוודאי שגם בנדון דידן כן הוא, שהרי צודק בהערתו שקריעת ים סוף נחשב לנס גדול ביותר. ועין גם כן בשער היחוד והאמונה לרבנו הזקן פרק ב'.
הרבי נותן פתח שהבעש"ט הגיב לאותו "פילוסוף חוקר", כפי המסופר שענה לו, רק "לפי שיטתו":
בגוף הענין, אפילו אם תרצה לומר שמי שהוא אמר בענין קריעת ים סוף בסגנון המובא בשם הבעש"ט כנ"ל, ידוע כגון דא שהרבה פעמים עונים לשיטתך ולטעמך, אפי' אם תרצה לומר, זאת אומרת. שאפילו אם תרצה לומר (אף שהענין אינו כן) שהיה בזה ענין טבעי - בכל זה כו'. כהביאור שם.
כמו שמבואר בדברי הבעש"ט שהובאו בכתבה הקודמת. אשר אפילו אם ירצה הכופר לומר שמעורב כאן עניין טבעי, יהיה לו מזה הוכחה לבריאת העולם. כי כאן מוכח שה' טבע בעולם מלכתחילה את נסיגת ועמידת הים לצורך בני ישראל.
ברם, לאחר שהרבי בחלק הראשון של המכתב פקפק במובא על הבעש"ט, ובחלק השני הסביר שאף אם כן נאמר, זה רק לפי דרך הכופר. בחלק השלישי הוא שולח את השואל לעיין בסוגיה של "קשת בענן", וכן הוא מפנה לפרשנותו של רבנו בחיי בסוגיית קריעת ים סוף:
וזאת למודעי, אשר הרבה מגדולי ישראל וחוקרי ישראל בדורות שעברו ביארו באופן זה ענין הקשת עליו נאמר שאות ברית הוא, אף שמבואר שזהו ענין בטבע. יעיין במפרשי התורה פ' נח. גם יש לפרש סגנון הנ"ל על פי מה שכתב ברבנו בחיי (בשלח יד, כז): הושם בטבע המים כו' עין שם.
בסוף מכתבו מדגיש הרבי לשואל ומעוררו שיעיין ויקבע בלימוד פנימיות התורה, שיהא לדבריו תורת החסידות:
בהזדמנות זו הנני לעוררו על ההכרח לקבוע עתים בלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, שבאם בכל הזמנים ובכל המקומות הי' הכרח בזה, על אחת כו"כ בזמננו ובתקופתנו זו ובאה"ק תובב"א ביחוד.
בברכה לבשו"ט,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר
למעשה הרבי בסיום דבריו, שולח את השואל לעיין לגבי "קשת בענן" וכן שיעיין בדבריו של רבנו בחיי בקריעת ים סוף.
סוגית 'קשת בענן' היא סוגיה מורכבת ביותר, ורבותינו חז"ל מבארים שמדובר בדבר מחודש שהקב"ה יצר בעולם, אשר לא היה בו לפני המבול. והוא סימן שאנשי העולם חטאו, אולם לאחר המבול הקב"ה התחייב לנֹחַ לבל ישמיד את עולמו הוא מראה את הקשת בתור סימן.
ברם, היום אנו יודעים שקשת בענן הינו תופעה טבעית לחלוטין ואף אפשרי לייצר קשת באמצעים טכנולוגים ובמפלי מים מלכותיים, והיאך תופעה טבעית זו מסתדרת עם אמרת חז"ל שכל פעם שנראה הקשת, הוא סימן מהקב"ה?
בסוגיה זו יש כמה מפרשים כל אחד לפי דרכו, דעה מקובלת בבתי המדרש, שנכון שקשת בענן היא תופעת טבע אופטית. ברם, הקב"ה ברא בעצמו את תופעת טבע זו, והוא קבע אותה בכל זמן שבני ישראל יחטאו, והוא ירצה להענישם ולהחריב את העולם, ולכך אין זה סותר שהוא גם סימן מהקב"ה, ותופעת טבע במקביל. ואולי הרבי מליובאוויטש בא להניח את דעתו של השואל, ולהוכיח לו מעניין הקשת, אשר המוזכר בתורה כמעשה ה', יכול להיות דבר אשר לעינינו טַבַע אותו ה' בטבע העולם מששת ימי בראשית.
• • •
בהמשך התשובה הרבי מליובאוויטש מפנה את השואל אל פירושו של רבנו בחיי על קריעת ים סוף, ושם לאחר עיון בדבריו הק', נראה שרבנו בחיי סבר בדומה לפילוסופים שקריעת ים סוף הייתה תופעה טבעית, אלא שהעיתוי היה נס לבני ישראל.
נקודה מעניינת היא שהרבי לא כתב במענה לשואל בפרוטרוט את פירושו של רבנו בחיי ממנו מובן שיש דעות אצל חכמי ישראל שסבורים כמו אותו "פילוסוף זקן" (שלפי ספר הבעש"ט על התורה מדובר ב"שוטים ואפיקורסים"), אלא קיצר ושלח את הכותב לעיין שם.
נביא את דברי רבנו בחיי במלואם על הפסוק: "וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ וַיְנַעֵר יְהוָה אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם". (שמות יד כז).
רבנו בחיי מצטט מדרש חז"ל שהקב"ה התנה עם הים שיקרע לפני בני ישראל, וכל דבריו:
"ובמדרש תנאי התנה הקב"ה עם הים שיקרע לפני ישראל".
ממשיך רבנו בחיי ומבאר שלל דוגמאות של ניסים שלכאורה הם על טבעיים, כגון יהושע שהעמיד את השמש והירח, העורבים שהביאו אוכל לאליהו הנביא, חנניה מישאל ועזריה שיצאו בחיים מכבשן האש, האריות שלא טרפו את דניאל, הדג שיקיא את יונה – שכל אלו לפי דברי רבנו בחיי תופעות טבעיות לגמרי (אמנם נדירות), שהקב"ה טבע בטבע, והם עזרו לבניו בשעת צרה:
"אמר רבי אליעזר לא עם הים בלבד התנה הקב"ה אלא עם כל מה שנברא במעשה בראשית... צויתי את הים שיהא נקרע לפני ישראל. צויתי את השמש והירח שיעמדו לפני יהושע, שנאמר (יהושע י) שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון, צויתי שמים וארץ שישתקו לפני משה... צויתי את העורבים לכלכל את אליהו... צויתי את האור שלא תזיק לחנניה מישאל ועזריה... צויתי האריות שלא יזיקו לדניאל... צויתי את הדג שיקיא את יונה... עד כאן במדרש פרקי רבינו אליעזר".
ממשיך רבנו בחיי בדבריו וכותב בפשיטות שכל הניסים והנפלאות שעשה הקב"ה לנביאים, הם הושמו בדרך הטבע, כולל קריעת ים סוף, וחצית הירדן בידי יהושע:
"המדרש הזה מוכיח שכל הנסים והנפלאות שעשה השם יתברך בכל הדורות על ידי הנביאים כבר הושמו בששת ימי בראשית בטבעי הדברים שנבראו, כגון שתאמר ביום שני שנבדל הים הושם בטבע המים שיקרע לפני משה הים, ולפני יהושע הירדן, וכן לאליהו הנביא ולאלישע, וכן ביום רביעי שנברא השמש הושם בטבעו שיעמוד ליהושע".
רבנו בחיי מדגיש שוב ושוב שלא היה שום שינוי בטבע מאז ששת ימי בראשית, והכל הושם בטבע:
"ולפי זה לא היה שנוי הטבע בבריאה חדשה בשום דבר מששת ימי בראשית ואילך כי כל הנסים והאותות והמופתים שנעשו אחרי כן הכל הושמו בטבע כבר והמנהג שנשתנה לעיני הרואים לא היתה בריאה חדשה מן הטבע[1]".
יצוין שנס קריעת ים סוף לפי רבנו הרמב"ם היה בצורת נס על טבעי, ולא חיזוי תופעת טבע מופלאה כדברי הפילוסופים על קריעת ים סוף, אלא הוא כעניין תחיית המתים ומדובר בהיפוך כל הטבע הנהוג. כל זאת למרות שהרמב"ם לשיטתו שישנם פסוקים מפורשים במקרא שלא היו במציאות, אלא בחלום, כגון פגישת אברהם אבינו עם שלושת המלאכים כפי שציטט ראש ישיבת כסא רחמים הגאון רבי מאיר מאזוז.
יצוין שהגר"א במקרה דומה שלל טענות כזב של המשכיל המפורסם משה מנדלסון שרצה לומר (על סמך אי אלה מקורות חז"ל וראשונים), שנס קריעת ים סוף היה טבעי, והמדובר שמשה רבנו החזיק בידו אבן סנפירינון, שהטבע שלה הוא להפריד מים למרכיבים הכימיקלים שלו, ואדונינו הגר"א ע"ה שלל טענה זו.
•
[1] סיום דבריו: "ועוד דרשו רז"ל עשרה דברים נבראו בין השמשות ואלו הם, פתיחת פי הארץ, פי הבאר, פי האתון, הקשת, המן, המטה, השמיר, הכתב, המכתב, והלוחות. וראוי להתעורר במה שייחד י' דברים אלו לבין השמשות ושאר הנסים כלן הושמו בטבעי הדברים שנעשו בששה ימים הקודמים, והעולה לנו מזה כי מששת ימי בראשית ואילך אין שום שנוי טבע מחדש כי בעת שנברא אותו הדבר הושם בטבעו שיהיה כך וכך בחפץ השם יתברך וזהו לשון נבראו שהזכירו החכמים כי הטבע היוצא מן החפץ הקדמון יקראוהו בריאה ותנאי, והוא אצל החפץ הקדמון טבע ולעיני הרואים שינוי טבע, וכאשר הגיע זמן השתנות הטבע לעיני הרואים לא יהיה בזה שנוי רצון מאת השם יתברך שירצה בו עתה מה שלא רצהו תחלה כי כן היה ברצונו הקדום שישתנה הטבע בזמנו לעיני הרואים על ידי הצדיקים שבדורות".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com