עקב ההקלות בהנחיות משרד הבריאות, מפרסם הרב הראשי, הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף, מקבץ הנחיות הלכתיות לרבני הקהילות בנושאים של תפילות במניין, שמיעת מוזיקה בספירת העומר, תספורת וגילוח למי שלא הסתפר לפני פסח, לבישת מסיכה בשבת, וכן סדרי תפילות וקריאת התורה בציבור בעת הזו.
חבר מועצת חכמי התורה, הגאון רבי דוד יוסף, הצטרף וחתם על פסקי ההלכה: "הדברים כולם על פי פסקי אבינו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, יפה דן ויפה הורה בכל הפרטים".
להורדת פסק ההלכה המלא של הראש"ל, כולל המקורות ההלכתיים, לחץ כאן
תפילות במנין
• מי שחושש מהמצב רשאי להמשיך להתפלל מהבית ללא כל חשש ונדנוד.
• מי שאין לו בעיות רפואיות והוא מתחת לגיל 65 רשאי להתפלל במניין, כל זאת בתנאי שיקפידו במניין על הכללים של שמירת מרחק וחבישת מסיכה על הפנים בכל זמן התפילה ומיד בסיום התפילה להתפזר.
• המניין יהיה עד ל- 19 מתפללים (בהתאם להנחיות), במקרה שיש 20 מתפללים נדרש לפצל את המניין לב' מניינים.
בכל מקום שלא נשמעים להוראות יש לבטל את המניין.
מוזיקה בספירת העומר
• מותר לשמוע שירים ווקאליים כבכל שנה.
• ניתן לשמוע שירים שקטים ופרקי חזנות, שלא מביאים לידי ריקוד, אך אסור לנגן.
• ניתן להשמיע בבית עם ילדים קטנים מהקלטה שירי ילדים.
• ניתן להשמיע למי שנמצא בבידוד או מי שחולה הקלטה של כלי שיר.
תספורת וגילוח למי שלא הסתפר לפני פסח - ניתן להקל ולהסתפר בהתאם להוראות משרד הבריאות, עדיף שיסתפר ביום שישי לכבוד ראש חודש ושבת. בגילוח וסידור הזקן לא ניתן להקל.
לבישת מסיכה בשבת
מותר לצאת בשבת לרשות הרבים עם מסיכה על הפה והאף גם במקום שאין עירוב.
ברכת מעין שבע בתפילת ליל שבת
• מנייני תפילות המתקיימים במרחבים פתוחים וחצרות לא יברכו ברכת מעין שבע בליל שבת.
• במקום שמגודר ומיועד אך ורק לתפילות ונחשב כמקום קבוע, ניתן לברך שם ברכת מעין שבע וכדאי להניח שם ספר תורה באופן קבוע.
• במניינים המתקיימים בעיר העתיקה בירושלים מברכים ברכת מעין שבע גם במקומות שהם אינם קבועים לתפילה.
קריאת התורה - לאור החיוב בשמירת הנפש, יש לנהוג במשנה זהירות בשעת קריאת התורה שמצויה הסכנה ביותר, ויקפידו ביתר שאת על כיסוי האף והפה כראוי, גם העולה וגם הקורא.
ומחמת שצריכים לשמור על מרחק 2 מטר בין איש לרעהו יש לנהוג על פי סדר העדיפויות דלהלן:
א. רצוי להודיע קודם השבת לכל עולה את עלייתו כדי שיכין ויקרא את עלייתו.
ב. אם קשה לעולים להכין עלייה שלימה, יוכלו ששה עולים לקרוא כל אחד שלושה פסוקים, [ויפסיקו במקום שאפשר להפסיק ע"פ ההלכה], ויכינו אותם קודם לכן, וכל אחד יעמוד בנפרד ליד הס"ת במרחק 2 מטר משאר המתפללים), ואח"כ הקורא יעלה שביעי ויקרא לבדו הכל עד סוף הפרשה.
ג. כאשר העולים לתורה לא יכולים לקרוא בעצמם, יוציאו ב' ספרי תורה, העולה ישתמש בס"ת א' והקורא בס"ת שני במרחק א' מהשני, המברך יראה מקום הקריאה ויאחוז הס"ת שלידו ויברך, ויקרא בלחש עם הש"ץ הקורא מהספר השני.
ד. ואם לא מסתדר באחת מהדרכים הללו, הבעל קורא יעלה לכל הז' עליות, ויברך במקום השבעה העולים.
אם אין אפשרות לקיים האפשרויות הנ"ל, אין לקרוא בתורה, ואין להקל בקיום ההוראות והשמירה על המרחקים כלל, וימתינו עד יעבור זעם.
השלמת הפרשיות שלא קראו
לאור המצב שהיה צריך להימנע מתפילה במניין בשבתות האחרונות, ונחסר מסדר קריאת התורה כמה פרשיות, בעיקר פרשת צו ופרשת שמיני, יש לנהוג בשבת שחוזרים להתפלל במניין, כדלהלן:
א. יחידים שלא שמעו את הקריאה, והתאספו בשבת זו לקרוא בתורה, ומתפללים במקום מוצל ונוח, יקראו בעליית כהן את כל פרשת צו, פרשת שמיני, וג' פסוקים ראשונים של פרשת תזריע, ואח"כ יעלו עוד ששה עולים עד סוף הפרשה.
ב. אם מתפללים במקום שהוא לא נח, ויש צער וטורח ציבור גדול לקרוא ולהשלים את הפרשיות ניתן להקל וקרוא רק את פרשת השבוע.
ג. במקום שבו רוב המתפללים שמעו את קריאת התורה בפרשיות שעברו, וישנם יחידים שלא שמעו הם אינם צריכים להשלים את הקריאה. אך במקרה ורוצים לשמוע ושאר המתפללים מסכימים לכך תבוא עליהם הברכה.
הצגת כל התגובות