השבוע השתתפתי בוועידת המקרבים שאיגדה את רבני מושבים והשכונות ופעילי הקירוב בערים וביישובים שע"י קרן וולפסון בראשות ידידי יו"ר הקרן הגאון רבי אברהם גרינבוים יחד עם מנכ"ל תקוות אחינו איש רב הפעלים הרב אברהם מייזליש ויתר ארגוני קירוב הלבבות אילת השחר, שירת דבורה בתל אביב ועוד. הנחיתי פאנלים בוועידה שכולה הייתה הוקרה והערכה לפעילותם של מובילי המהפכה האמיתיים, אלו שמכתתים רגליהם בגשם ובחום כדי להביא את דבר ה' בפני כל מי שחפץ.
במסירות נפש של ממש הם מגיעים למקומות נידחים וליישובים מרוחקים מה' ומתורתו. יישובים שאין בדלתותיה מזוזות, קיבוצים שאין בהם מקווה טהרה ושכונות שאין בהם בית כנסת. אל תוך החלל הזה באים הפעילים והנציגים ומחיים את המקום, מביאים את דבר ה' באהבה ובנועם, בדרך ארץ ובמאור פנים.
בחסדי שמים, היום רבים מהמקומות הללו עברו שינוי של ממש וניתן למצוא בהם בני נוער שמתחברים לשורשים, מתחברים להיסטוריה היהודית וגאים במורשת אבותיהם ואבות אבותיהם ואשר הכרת פניהם ענתה בהם כי הם "זרע ברך ה'" ומקדשים שם שמים בהליכותיהם ובנועם מעשיהם, עד שהבריות אומרות עליהם: אשרי אביו ואמו, אשרי רבו שלימדו תורה.
הדברים הללו והפעילות הזו לא נעשית על רקע ריק. יש צימאון אדיר בעם ישראל לשמוע את דבר ה'. בלבבות עם ישראל הוא אחד, החילוני, החרדי, הדתי לאומי וגם אלו שאין להם שיוך מוגדר. כולנו בני א-ל חי, מאמינים בו ורוצים לקיים דבריו. כל מי שמתעסק בקירוב רואה את הכמיהה האדירה של הציבור למישהו שיוביל אותו בדרך היהדות האמיתית, שינהיג אותו ושילמד אותו אורחות חיי נצח.
הדברים נראים שבעתיים בעת שמחה ורצון כמו גם, לא עלינו, בעתות אבל ומצוקה. אז תראו את הנקודה היהודית הפנימית מתפרצת וזועקת: שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. אז תראו את הפנימיות השוכנת בליבו של יהודי מתפרצת החוצה כמו לבה רותחת שמבעבעת ויוצאת בסערה.
כל מנהיג או משפיע או פעיל שמגיע למקום הזה שיידע כי עיניים רבות נשואות אליו. בידיו הכוח להוביל או לשנות. במחי יד או פה הוא יכול לטעת בציבור תקווה ואמונה או חלילה רפיון ואוזלת יד.
• • •
את המסר הזה נלמד מפרשתנו, פרשת שלח לך, היא הפרשה בה משה רבינו נצטווה מפי הקדוש ברוך הוא להעמיד שנים עשר נציגים, שיצגו את כל שבטי בני ישראל לתור את הארץ ולסייר בה, רגע לפני שעם ישראל מגיע אליה.
בידי תריסר השליחים יש כוח אדיר, רב עוצמה! הם נציגים של שש מאות אלף איש. אבל משהו 'מתפספס' בדרך. הכוח שלהם לא מנותב לכיוון החיובי, כפי שהיה מצופה מהם, הם לא הביאו את העם – שכל כך מצפה למוצא פיהם – אל האומץ חדור השליחות אלוקית לבוא לרשת את הארץ הטובה והרחבה אשר הובטחה להם מאת הבורא יתברך.
למרבה הצער, לפי רום מעלתם, הם לא קיימו את שליחותם רבת המשמעות, אלא להיפך, הם הוציאו את דיבת הארץ ואומרים: אפס כי עז העם... וגם בני הענקים ראינו שם. כך לאחר כה הרבה שנות גלות וההבטחה להגיע לארץ הקודש, הם ממאנים לעלות.
לעומת זאת, עמיתיהם יהושע וכלב היו סמל ודוגמא, אות למופת, של מנהיגות שנטלה את התפקיד, ברוממות, באחריות, בהנהגה שכזו היו יכולים לחסוך את ארבעים שנות המדבר הנוראיות, ואת גזרת הכלייה על כל אנשי הדור ההוא שלא זכו להגשים את הייעוד הנכסף – לעלות לארץ ישראל.
• • •
ייאמר ברורות: ההצלחה של אותם אנשים, רבנים ופעילים, היא רק בזכות שהם באו לראות את הטוב. הם חיפשו והאמינו שבכל דבר ומקום יש גם טוב שלפעמים הוא מוסתר מאין רואים, אבל הוא תמיד קיים. וכשאדם מאמין בכך הוא משפיע טובה והאנשים מסביבו הופכים אף הם להיות טובים יותר.
תחשבו על אותם אנשים יקרים שנכנסו ליישוב וראו שאין בית כנסת, וטרחו וחיפשו – מתוך דאגה כנה – למצוא את הנקודה הפנימית שבכל אחד מהתושבים, ולחבר אותם אל השורש העמוק, אל הניצוץ היהודי שלעולם לא כבה, בתוך ליבם עמוק פנימה, ובכך שהצליחו וגרמו להפיכות במקומות רבים. הם בעיניי המנהיגים האמיתיים של בני ישראל, מובילי המהפכה השקטה.
אנחנו עומדים היום שוב בעידן בחירות שנכפו עלינו. לאיש אין חשק וסיבולת לצאת עתה למסע נוסף מלא הכפשות וספינים. זה לא טוב לאף אחד. רק מעכיר ומזהם את האווירה שגם כך אינה משופרת במדינתנו.
הבה נזכור, כי אלו הזורעים בנו הפחדות ואיומים, סרק או אמיתי, הם לא המנהיגים האמיתיים שלנו. אנחנו נחפש את אלו שמחפשים את החיבור, ולא את הפירוד! את אלו שייטעו בנו תקווה, שמחה ואמונה.
שבת שלום ומבורך