כיכר השבת

טור אישי

הפטרונות החרדית // יהודה סולובייצ'יק

כל עוד קיים יחס של פטרונות חברתית, כלפי מי שמרשה לעצמו להצהיר בגלוי על כך שהוא יצא לעבוד, יהיה קשה מאוד ליצור הווי משותף של בית מדרש עבור כולנו יחד (טור דעה)

| 43 | כיכר השבת |
הכינוס בבנייני האומה
הכינוס בבנייני האומה (צילום: יוסי רוזנבוים)

הכינוס המרשים והמרגש שהתקיים ביום חמישי האחרון בבנייני האומה ע"י ארגון "אחוות תורה", בנשיאות הרב דוד לייבל, היווה פתח לדיונים נרחבים בבמות שונות וברשתות החברתיות, אודות היחס (הדו צדדי) שבין קהילת האברכים לקהילת יראי השם, שמסיבות כאלו ואחרות, עמלים לפרנסתם על מנת לכלכל בכבוד את משפחותיהם.

במסגרת הדיונים הללו, עלו טיעונים שונים. בין היתר, הופנה זרקור ליחס החד מימדי שקיים כלפי חרדים עובדים מצד הקהילה כולה. ללא ספק, עבור כאלו שבחרו לצאת ולעבוד על מנת להביא טרף לביתם, יחס זה יכול לחרוץ את גורלם הרוחני, ואת מידת הקשר שהם יחושו כלפי עולם התורה ובית המדרש.

אין ספק שכל עוד קיים יחס של פטרונות חברתית, כלפי מי שמרשה לעצמו להצהיר בגלוי על כך שהוא יצא לעבוד, יהיה קשה מאוד ליצור הווי משותף של בית מדרש עבור כולנו יחד. יש מקום גדול לייקר את מעמדם של אלו שבחרו להקדיש את ימיהם ללימוד תורה בלבד, אבל גם אחרי המקום הזה, לא נותר מקום להבין את האווירה של הפטרונות החברתית שנוצרה כלפי צעירים שאינם מהססים לומר בקול: הלכנו לעבוד.

ובנתיים, למרות האמירה החשובה שאחוות תורה הביאה בכנפיה, הפטרונות הזו עדיין קיימת, ובגדול. היא נובעת מהמוסכמה החברתית שכולנו שותפים לה: מותר לעבוד, אבל אסור להגיד שאתה עובד. הווי אומר, להיות אברך שלא פותח ספר ושותה כל היום קפה תוך כדי ערבובי נדל"ן עורבא פרח, על סגירת מרפסות ותיווך רבע עיסקה של תמ"א 38 בתמורה למחסן זניח של שמונה מ"ר, וכל עוד זה נעשה מהטלפון הכשר במרפסת של הכולל - מותר לכתחילה.

אבל, לבוא לכולל ולהגיד שאתה נוסע באחת בצהריים לעבוד בחצי משרה כמתווך נדל"ן בתמורה למשכורת של 4,500 שקלים, זה כבר "טרייף חזיר" שמוריד את המעמד החברתי שלך בקהילת האברכים השכונתית למקום הכי נמוך שקיים. והם עוד מוסיפים בגיחוך מאחורי הגב שלך: "מילא היה עושה משהו רציני עם עצמו. הלך לעבוד בשלושים ושבעה שקלים לשעה. נעבך". ומי מדבר כבר על קבלה למוסדות חינוך - תתחילו להכין חבילות של ממחטות עבור האשה.

כל הפטרונות הזו כלפי העובדים נובעת מהגישה הזו. הם עובדים, אבל אנחנו בכלל אברכי כולל שהתגלגלנו איכשהוא לכמה שליחויות ציבוריות. "הגדולים לחצו שנבוא להושיע את עם ישראל ועל הדרך גם הבאנו איזו עקיצה קטנה כדי לחתן את הילדים". והנה, אנחנו אפילו מחבקים את העובדים. הידד לנו. ישנם כאלו שממש לובשים פראקים בשם הפטרונות הזו, אתה יכול לראות ראש מוסד שלא פתח ספר כבר עשרים שנה, מסתובב לך עם פראק ועושה פוזות ודאווינים על כל השכונה, ולפעמים הוא גם קובע מי מהאברכים לשבט ומי לחסד.

הפטרונות הזו בעייתית לא רק בגלל הריחוק הפיזי והחוסר במסגרת שהיא יוצרת, אלא בעיקר בגלל האתוס והתודעה. במקרים רבים, בקרב צעירים שיצאו לעבוד או ללמוד מקצוע, התודעה התורנית מחוקה כמעט לחלוטין: מי שאיכשהוא מצא את עצמו מוגדר כעובד לא מוצא לעצמו שום מקום בבית מדרש. האברכים מסתכלים עליו בפרצוף שאומר - מה הקשר שלך לפה, תבוא בתשע בערב יש שיעור דף היומי לפנסיונרים בחדר האחורי, מקומך שם.

ואגב. אם אני מביט סביבי אני רואה חלוקה מוחלטת בין הדור הזה לדור הקודם. אנשים מעל גיל 45 שמוגדרים כעובדים נתפסים גם כיהודים יראים ותלמידי חכמים, והם גם באמת כאלה, חלקם יודעי ש"ס. אבל בקרב הצעירים, במקרים רבים, מי שאינו אברך, לא פותח ספר - כפשוטו ממש. התודעה התורנית מחוקה לחלוטין. אני כותב את הדברים הללו מהחוויה האישית שלי. יוצא לי לעבוד לצידם של רבים וטובים, אנשים מעל גיל 45 שעובדים מבוקר עד ליל בעסקי חולין מוחלטים, נותרו בעלי צורה תורנית וזיקה עמוקה לכל סוגיה או שאלה הלכתית. לעומת זאת, בדור הצעיר יותר, אם עולה שאלה הלכתית או סוגיה תלמודית התגובה האוטומטית שאתה מקבל היא: חבר, טעית בכתובת.

היוזמה של הרב לייבל היא יפיפייה, באמת. אין עוררין על כך שבזכותו יש מקום לאנשים עובדים בבית המדרש. אבל השאלה היא האם היא רק יוצרת מסגרת או שהיא גם בונה עבורם תודעה. מהשיח שהתעורר עולה כי יש חשש שהוא לא פתר את הבעיה של התודעה אלא רק העצים אותה. החרדי העובד צריך מסגרת מיוחדת כדי ללמוד: המסגרת של הרב לייבל. זו יוזמה מקסימה, אבל היא עושה כאב לב. למה אדם שעובד צריך בכלל שיקימו עבורו מסגרת, איפה בדרך נאבדה לנו השפיות הבסיסית שתתן לו להרגיש שהוא יכול ומחוייב להיות שקוע בתורה כפי כוחו. כן כן, אותה שפיות שתוכלו למצוא בקלות בדור שהיה פה לפני עשרים שנה.

כשהשפיות תחזור, הפטרונות תיעלם, וכשהפטרונות תיעלם אז גם התודעה התורנית של כל אחד ואחד מאיתנו תחזור, ובגאון.

אני חלילה לא מפקפק בטוהר מעשיו של הרב לבל. אבל כדאי להפנים שאת הבעיה הזו - הבעיה השורשית של שינוי התודעה, שום מסגרת או כינוס רב רושם בבנייני האומה לא יצליחו לפתור. רק אנחנו נצליח להחזיר לעצמנו את השפיות למקום, זו השפיות שלנו ואף אחד לא יצליח לעשות את זה בשבילנו.

אז הנה השנקל שאני תורם לענין: אין חרדי עובד ואין חרדי לומד. יש יהודי שהערך העליון ביותר בחייו הוא לימוד התורה וקיום המצוות, ועבור הערך הזה הוא מתמסר בכל כוחו בהתאם ליכולותיו האישיות והתנאים שעומדים לרשותו. מי שבפנים - בפנים, ומי שלא - בעזרת השם בקרוב.

תוכן שאסור לפספס
43 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
27
כשעזבתי את הכולל לטובת עשיית תואר אקדמי לא הרגשתי שום דחייה מצד חבריי מהכולל או בבית הכנסת. הילדים שלי לא מרגישים סוג ב בחיידר ובישיבה. אני כן לפעמים מרגיש דחייה מחברי במכללה שמביעים עמדות הנוגדות את השקפת התורה ומרגישים צורך להחצין במלבושם או באורח חיים את זה שהם לא כמו האברכים בכולל. ואז כשהם חוו
עובד ולומד
26
ברור שיש בעיית פטרונות ובעיית התנשאות ועוד הרבה בעיות של מידות. אבל צריך לשים את הדברים על השולחן. אדם שיוצא לעבוד והוא לא משנה את שאר הליכותיו, והוא נראה עדיין כמו לפני שיצא לעבוד, עם מגבעת וחליפה בתפילות, ולא החליף ישר את לבושו ואת נושאי השיחה שלן, לא ירגיש זר בשום כולל ובשום מקום חרדי. הבעיה מתח
חיים
25
בתחבולות תעשה מלחמה... אם לאדם עובד יש הרגשה שהוא לא במקום הרוחני בה הוא צריך להיות "כל" דבר כשר כדי להגיע למקום הזה ואם אחת מהן היא מסגרת לימודית כמו אחוות התורה אזי אל יאמר לכשאפנה אשנה. ובכלל המושג של כולל בעלי בתים לא חודש ע"י הרב לייבל. ולכן כל אמירה שלא לצד המפעל הקדוש הזה אינה במקומה. ומנגד א
עובד וחושב

הצגת כל התגובות

24
התבכיינות מיותרת.
וילונו העם
23
לפני 40 שנה אנשים גדלו למציאות של עמל כפיים בשילוב תורה + הערכה עצומה לאלו שבאמת ישבו ולמדו תורה היום מחנכים ללימוד תורה בלבד ורק שטעיגן בקצות נחשב לימוד תורה ולכן כשחרדי יצא לעבוד גם אין לו תמיכה תורנית מהסביבה כמו שיעורי הלכה השקפה וגם לא מוצא את עצמו בלימוד התורה כשעזבתי את הכולל הרגשתי שהלימ
חייל דוס
22
הלוואי וכולנו היינו מפנימים את האמת הפשוטה לאמיתה, כפי שמסכם לנו הרמח"ל בסוף ספרו היסודי "מסילת ישרים" שהגר"א יצא מגדרו לגבי חשיבותו, ופלא גדול הוא שאחרי הדברים האלו יש עוד "אי הבנות" בעניין... ואלו מילות הסיכום של הרמח"ל סוף הספר מסילת ישרים: "וזה פשוט כי כל אדם לפי האומנות אשר בידו, והעסק אשר הוא
מסילת ישרים
21
גם אם אתה צודק. האם ראוי להעלות את הדברים בפומבי ? שמא ראוי לעלות לפני גדולי ישראל ולשטוח בפניהם את הדברים
שלמה
20
תלמידי החכמים צריכים להיות מחוברים אל העובדים ללמדם להפיץ תורה בקרבם ולדאוג לילדיהם ולראות במעלתם והנסיונות העוברים עליהם שלא בטוח הם היו עומדים בזה. העובדים מצידם צריכים להיות מתמכי דאורייתא להידבק בתלמידי חכמים וכך תיווצר השלמות האמיתית של עם ישראל 'עם סגולה'.
דרך הבעש"ט
19
יהודה אתה מלך
שבתי גולדברג
18
פה כמעט הכל מתחיל שפשוט נמאס לאברכים להרגיש בכולל כעובד שכיר של איזה שרלטן כזה או אחר. זה הנורמה ברוב ככל הכוללים אתה תלמד שני סדרים 7/8 שעות ביום ותקבל את ה-1,800 ש"ח שלך ןתשתחווה לראש כולל שהסכים מרוב טובו לוותר לך על איזה חיסור אחד או שניים כי מה לעשות יש לך משפחה, ילדים, רופה שניים, הילד חולה, ס
כותב מהלב
ואתחיל ללמוד לשמה
amir
17
החזוא הרב שך הרב שטינמן עמלו כל ימהם ליצור את ההיררכיה הזו, ואתה חושב שאתה יותר חכם ומבין מהם?
מי שמך?
16
ציטוט. "מי שבפנים - בפנים, ומי שלא - בעזרת השם בקרוב", כלומר לפי דבריך גם החרדי העובד צריך בסוף בקרוב להיות בפנים בכולל וללמוד בלי לעבוד, דבר שמנוגד לרוח המאמר.
בנימין
15
"מִי-הָאִישׁ, הֶחָפֵץ חַיִּים; אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב. נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע; וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה..." * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש באתר, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.
דוד
14
אם אתה עובד בשכר מינימום ממוצע אז אתה יורד לדרגה הנמוכה בסולם החברתי החרדי אך אם המזל האיר לך פנים (סייעתא דשמעיא) והצלחת בעסקים ואתה איש אמיד או שעו"ד מפורסם דוגמת וינרוט או סתם עוזר של גפני אז אתה מנכבדי הקהילה... תקבל שישי ותשב במזרח בארועים... לא רק שיקבלו את הילד שלך לחיידר אלא שגם יעשו לך של
חייל דוס
13
אם רק היינו מפנימים באמת את האמת לאמיתה לא היתה שום התנשאות ושום אי הבנה...ראו את סיום ספר "מסילת ישרים" - אשר אותו אמורים לבלוע בשקיקה כל מי הרוצה להיקרא בן תורה אמתי דהיינו חרד לדבר ה' באמת, שמכיר את קונו ורוצה לעשות לו נחת רוח באמת, ולא להתהדר בהגדרות סרק...וזה לשון הסיכום שעושה הרמח"ל בסוף הספר
מסילת ישרים
12
אם יש תופעה שעובדים לא פותחים ספר אז למה שהם יהיו לגיטימיים כמו אברכים, וחוץ מזה מה עם ענין האייפון וכו' שזה מאוד משמעותי באורח החיים של עובד לעומת אבך
בועז
בגלל הרגשת הדחייה הציבורית הם נרתעים מללכת ללמוד
יהודי שאכפת לו
11
כל בסיס הקיום של החברה החרדית זה לימוד תורה וחיים מצדקה. חרדי עובד זה הפך התורה החרדית, ואובדן כוח בבחירות כי לא זקוק לקצבאות, לכן לא יצביע למפלגה חרדית.
דן סגל
10
של העסקנים בגיבוי הרבנים על כלל הציבור, הסיכויים לצאת מן הביצה בה אנו שקועים היום הם קלושים מאד.
רפאל
9
כשאדם ילמד לקבל את עצמו ולהעריך את מה שהוא עושה בלי קשר לשום אחד או איזה דעה שכותב מישהו שלצערו הוא גם עובד לפרנסתו (כעורך עיתון). ממילא תרגיש טוב עם עצמך. כי כל מה שאדם מבקש זו הכרה ואם אני יכיר בעצמי ובמעלתי כבר לא אצטרך שום הכרה משום אחד
עובד לפרנסתי
8
אותם דברים שמעתי ממוכר פלאפל שדיבר על פרופסורים ואנשי מקצוע אולי זה לא קשור לדת? אולי זה היכולת שלך לקבל את עצמך גם אם אתה לא בראש הפירמידה אברך כולל שלומד תורה זאת המעלה הגדולה ביותר זאת שאיפה של כל יהודי שבטוח בעצמו ומקבל את עצמו גם כשהוא בדיעבד...........
נודניק
7
אבל מה אומר לך, אם אני בעל הבית פשוט שמרויח את מחייתי, אז אני סוג ג' או ד' אבל אם אני בעל הבית שמרויח טוב מאוד איזה נגיד או טייקון, אז כבר כולם מלקקין וגומרים את ההלל בנוסח בעל חסד, מחזיק ותומך תיירה ומתקבל בזרועות פתוחות אצל כל רב וילדיו מתקבלים עם שטיח אדום בכל חיידר וישיבה... פתאום הוא לא בעל הבי
צביעות במיטבה
6
והלוואי שהדברים יחלחלו (נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
אלי
5
צודק בהחלט. אברכים שבאמת לומדים ושקועים, זה קודש קודשים וברור שהם מעל כולם. אבל האופן האוטומטי שבו כל מי ש"נקרא" אברך, גם אם בפועל הוא בטלן גדול, חשוב יותר ממי שיתא לעבוד באופן רשמי, זה זוועה. עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה ותחתונים למעלה. (נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
ישראל
4
צדיק אני לא יודע מי אתה . אבל חייב לומר לך דבר אחד טעית ובדגול....... אין לך מושגים בסיסיים חסר לך המון השקפה ברורה וישרה. אין לתאר ואין לשער מהו הערך העצום של אברך שהולך לכולל וכן גם אם הוא הולך לערבב וכדו זהו ערך עליון אני עובד לצערי לפרנסתי ולומד בבוקר בכולל אבל אני יודע שנכון שזה עצוב שאנחנו ס
יהודי יקר
שאתה לא עובד וד"ל....
אני
3
היו בני אדם.נקודה.תיקח את השטייגעניסט הגדול ביותר אם לא קיבל דירה או שההורים או השווער תומכים בו.ממה יחיה!?..חייב להיות איזה שילומים מ..איזה מקום..מזל שהסבים ניצולי שואה בא מינן..אחרת מאיפה היו כל הפנטהאוזים והכרכרות הסיינות..והכל בשם הדת.מזל שאני פרענק שאין לנואת השטויותהאלו .מידכם היתה זאת לכם למע
שפראכן איז דייטש
2
החפץ חיים בתורת הבית גם כתב מעין הרעיון הזה להקים שיעורים בכל מקום לאלו שעובדים, ויש אי נעימות שמישהו שעובד להיכנס באמצע בית מדרש עם לומדים אחרים ולפתוח את הספר שלו. עיין שם ולהרבה אנשים אין את החשק ללמוד בבית לבדם ויתפתו לקרוא אתרים כמו אלו, במקום לפתוח ספר. לכן טוב מאוד שיהיו מסגרת מיוחד לאלו שעו
מאיר
1
היא רלוונטית רק לחלק הליטאי של הציבור החרדי כל מה שמתואר כאן לא נכון לא אצל החסידים ולא אצל הספרדים. וההשערה שלי שהם שני שליש מהציבור החרדי כך שהבעיה היא רק אצל שליש מהציבור.
דוד
שזה גם הציבור שפחות או יותר מוביל את הציבור החרדי ברמה ובאיכות.
יצחק
אולי גם יעניין אותך
חדשות חרדים