1.
גולדה מאיר (מאירסון), היא ללא ספק דמות שהותירה חותם בל יימחה בציבוריות הישראלית. היו לה צמה ונעלי גולדה, קול עבה, סיגריה ביד וגם לא מעט האשמות שנסובו סביב הכישלון הנורא שספגה המדינה במלחמת יום הכיפורים. אישה אחת שהתמודדה עם יישובם של עולים במעברות, קשרים דיפלומטים סבוכים, ועידות בינלאומיות ארוכות ומתישות וגם עם מספר גנרלים, אותם הביסה בדרכה לראשות הממשלה. ב- 1969 היא מסמנת תקדים היסטורי. גולדה הופכת לאישה הראשונה, ונכון לזמן כתיבת השורות, גם האחרונה שהתכבדה בתואר – ראש ממשלה.
2.
לגולדה היה בעל, שמו מוריס. מספרים עליו שהיה צנום, שקט ונחמד. הוא לא ישב במפלגת "חרות", וגם לא התלווה אל גולדה במסעותיה מעבר לים. לא מתחרה ולא מצר את צעדיה של אשתו, התמקם בדיוק איפה שגולדה לא הייתה. במרכול השכונתי- עורך קניות בסופ"ש ובמטבח מטגן חביתיות לשני ילדיו. היא שברה מיתוסים, חצתה גבולות ופרצה לקידמת הבמה הפוליטית, מקום שמזוהה יותר עם גברים. והוא, נדחק בתור לאסיפת הורים כשסביבו נשים שמפטפטות יותר על געפילטעפיש, ופחות על החלפת מנוע ברכב פולקסווגן מסוג חיפושית...
3.
רוסו, הוגה דעות מזמן המהפכה הצרפתית שהיה מזוהה יותר מכל עם הרעיון של שוויון חברתי ופוליטי, מתייחס לשאלת החברה המתוקנת. משנתו המדינית מבוססת על עצם היותנו שונים. אך הוא, בניגוד לקודמיו ואף לבאים אחריו, התבסס על שוני מגדרי בלבד. לדידו, על מנת שהחברה תוכל להתקיים חייבים לערוך הבדלה ברורה בין גברים לנשים. הוא דורש מהגברים להתנהג בהתאם לכוחות ולמאפיינים האישיותיים שלהם, ומהנשים הוא דורש להיעלם מהמרחב הציבורי. נשים, הוא טוען, מקומן בבית. תפקידן לגדל את הילדים ולדאוג לרווחת הבעל. אמרות כאלו, אמורות להתסיס אותי כאישה עובדת ולגרום לגולדה המנוחה להתהפך בקברה. ועוד דבר, היכן השוויון החברתי, אותו ניסה רוסו להוביל??
5.
זאת הנקודה. השוויון של רוסו, לא התמקד בעשייה עצמה, אלא ברמת הנתינה והשיתופיות. רוסו לא ביקש שהגבר והאישה יעשו את אותו הדבר, הוא רק דרש שהם ייתנו במידה שווה. כל אחד בדרכו שלו. חלוקת התפקידים ביניהם מתבססת על מחקרי המח שמוכיחים שיכולותיהם של גבר ואישה שונים בתכלית. החלק הימני במח שמתאפיין בחשיבה מערכתית דומיננטי יותר בקרב גברים, ואילו החלק השמאלי שמתאפיין בחשיבה נקודתית, דומיננטי יותר אצל נשים. מבחינה פרקטית, נשים יוכיחו יכולות גבוהות בחיבורים קטנים, ובהתמצאות ברזולוציות הנמוכות. מבחינה מנטאלית הן רגישות ונבונות יותר. מה שלפעמים עשוי להביא אותן לבכות באמצע ישיבת פסגה של החברה, בשל משפט חסר רגישות של אחד העובדים...
6.
למרות היכולות השונות שלנו, לאחרונה לא מעט נשים מחליטות לצעוד לכיוון המרחב הגברי, והגברים לא נשארים חייבים וממהרים לאמץ לעצמם תכונות, עיסוקים, ורגשות לא להם. למה הדבר דומה? דמו בנפשכם שמחר יכריזו כל עובדי התעבורה במדינה שהם נוטשים את עיסוקם לטובת לימודי כלכלה. האשפה ברחובות תאמיר לגבהים מפלצתיים, כאלו שיקפיצו את מניותיה של מפלגת הירוקים, והכלכלנים למיניהם יחוו את מה שחווים עורכי הדין במדינת ישראל. כל זאת מבלי לחשוב על התמורות שיחולו בכלכלה "היציבה" שלנו.
כדי להימנע ממקרה כזה אצלנו בבית או בעבודה, צריך להפנים שהקוד הגנטי שלנו שונה. ברמה הניורולוגית, האמוציונאלית, והמנטאלית. אנחנו חושבים ופועלים אחרת, וכל ניסיון ליצור מוטציות שאינן טבעיות, ייצור מצבים מביכים ועגומים. וביננו גם לגבר וגם לאשה לעשות משהו שמנוגד לתכונת הבסיס זאת עבודת פרך, נוסח גלות מצרים.
7.
ולמי שבכל זאת, מתנגדת להכיר בזהות האמיתית שלה, אז קדימה לראשות הממשלה...
הצגת כל התגובות