בית המשפט העליון הורה היום (ה') למדינה לנמק בתוך שלושה חודשים מדוע לא יגויסו תלמידי הישיבות באופן מיידי.
תשעת השופטים בראשות הנשיא אשר גרוניס, קבלו את העתירות של התנועה לאיכות השלטון ועו"ד יהודה רסלר.
בנובמבר של השנה שעברה, הוציא בית המשפט העליון צו בו חויבה המדינה לנמק מדוע לא מגויסים בחורי הישיבות, אך הוא הוצא רק לגבי בני 19-30 שקבלו בעבר דחייה של שירותם הצבאי. כעת הצו הנוכחי מחליף את הצו הקודם, והוא מחייב את המדינה לנמק מדוע לא יגויסו ילידי 1994 ו-1995.
השופט גרוניס החליט להוציא את הצווים לאחר שהמדינה הודיעה לבג"ץ, כי שר הביטחון מתכוון לדחות את גיוסם של חייבי הגיוס ילידי אותם השנים.
אך ההחלטה הנוכחית, גם היא איננה החלטית וכרגע הליכי הגיוס לא יפתחו. בג"ץ לא קיבל את העתירות במלואן, והחליט שלא להוציא צו ביניים המחייב לגייס מידית את אותם תלמידי ישיבות, לאחר שהמדינה הסכימה שייקבע כי דחיית השירות לא תשפיע בשום אופן על אורך השירות בעתיד. מה שאומר שבמידה ויוחלט לגייס את בני הישיבות ילידי 1994 ו-1995, הם לא יקבלו קיצור בתקופת השירות, והם יאלצו לשרת שירות מלא ולסיים הרבה אחרי מקביליהם המגויסים החילונים בני גילם.
השופט גרוניס הדגיש זאת ואמר: "בני הישיבות לא יפיקו יתרון, מבחינת קיצור תקופת השירות הצבאי או תקופה רלוונטית אחרת, כתוצאה מכך שבשלב הנוכחי לא נפלה הכרעה בשתי העתירות העוסקות בגיוסם לשירות צבאי".
כזכור, בית המשפט הציע לעותרים להגיע להצעת פשרה, מה שעורר התנגדות חריפה מצידם. עו"ד אורי רגב מעמותת חדו"ש אמר לגבי הצעת הפשרה: "אם בית המשפט יסתפק בהצעתו ולא יכריע בעתירות בדחיפות, הדבר יאפשר לכנסת ולממשלה להמשיך ולהמנע מגיוס תלמידי ישיבות למשך זמן רב. בכך ינתן היתר בפועל להפרת חוק המונית שמבצעת הממשלה בעזות מצח בשנה האחרונה מאז ביטול חוק טל".
בכיר בתנועה לאיכות השלטון אמר לכיכר השבת: "אנחנו אמונים על שמירת החוק והמנהל התקין כתבו וכלשונו, אנחנו לא נגד חרדים ואין כאן מתקפה נגד חרדים".
לצידו של גרוניס דנים בעתירות המשנה לנשיא, מרים נאור, והשופטים עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, אסתר חיות, חנן מלצר, ניל הנדל ועוזי פוגלמן.
הצגת כל התגובות