היה זה לפני כארבעה חודשים, נכחתי בכנס בו השתתפו מאות דיינים ורבנים במלון 'רמדה' בירושלים. אורחי הכבוד היו השר יעקב נאמן, ח"כ משה גפני ורבים נוספים. אחד האורחים - היה הכוכב הטרי, נפתלי בנט. האיש הגיע לאחר שהאורחים יצאו לארוחת צהרים, אחרי יום דיונים ארוך. בנט, עוד לא ח"כ, נכנס אל חדר האוכל כדי לברך את יו"ר הכנס וחבר מועצת הרבנות הראשית - הרב רצון ערוסי. כאשר יצא מחדר האוכל - ביקש ממני עורך עיתון חרדי שנכח באולם, לבוא יחד אתו כדי להציע לו ראיון לעיתונו.
ניגשנו יחד לבנט שנראה היה כי ממהר לצאת לדרכו, וכששמע את בקשת העורך החרדי, הוא ביקש בנימוס שיתאם את הריאיון דרך הדובר שלו והוא ישמח להתראיין. חזרנו אל מקומנו בחדר האוכל, ולפתע אנו רואים את בנט האיש, חוזר אלינו, מיוזמתו. "אני אמנם ממהר וביקשתי שתפנו לדובר שלי, אבל חשוב לי שתדעו, אני הולך לעשות מהפכה של ממש ביחס של הדתיים לאומיים אל הציבור החרדי, אנו נהדק את היחסים ונחולל שינוי היסטורי במרקם היחסים שבינינו". הופתענו, נדהמנו ואמרנו לעצמנו, 'לו יהי'...
כחבר צוות ההסברה של מפלגת 'יהדות התורה' בבחירות האחרונות, התמודדנו עם סוגיות רבות ומורכבות הנוגעות לאדישות המצביעים ולעידוד הציבור החרדי לצאת לקלפיות. אחת הסוגיות המהותיות עימם התמודדנו - היה הזליגה של מצביעים חרדיים למפלגתו של בנט. האיש ייצג תפיסה של אחדות ושל 'משהו חדש מתחיל' גם בגזרה הזאת של יחסי דתיים וחרדיים, ונתקלנו בתופעה חדשה ובה בישיבות חרדיות - בחורים פעלו לטובתו של בנט, ולא למפלגות החרדיות.
זליגת המצביעים נמשכה עד לרגע האחרון והיו חרדים רבים שהצביעו לו. היום - כולם מחזיקים את ראשם ולא מאמינים. דיברתי השבוע עם כמה מהם. אחד מהם התבטא כי ''כמה חבל שבפוליטיקה אין את המתכונת שיש בחנויות, בהם אפשר להתחרט על מוצר שקנית בתוך זמן מסוים, במידה ומתברר שהמוצר מקולקל''.... אף חרדי לא הצביע לבנט כדי שיעלה את יאיר לפיד לשלטון, איש ממצביעי 'הבית היהודי' לא תמך בבנט כדי שיחרים ציבור חרדי שלם בישראל. אף אדם לא שם את הפתק של בנט בקלפי כדי שיוביל לשנאת אחים ולקרע כה עצום בין החרדיים לציבור הדתי לאומי במדינה, כפי שהוא עושה כיום.
אך אם נעזוב לרגע את בנט האיש והתופעה, הדבר המוזר ביותר שמתרחש לנגד עינינו, הוא בעצם העובדה שאורית סטרוק, אורי אריאל ואורי אורבך וחבריהם שנשלחו לכנסת ע"י מצביעיהם מהימין ומגושי ההתיישבות ברחבי הארץ לא אומרים מילה וחצי מילה על ארץ ישראל, בדבר הצורך לפתח ולשמור על ההתנחלויות, מילה לא על הערבים או על נושאים כלכליים חברתיים.
הדגל שלא היה קיים כלל במערכת הבחירות של בנט - עומד כעת מנסיבות פוליטיות צרות ומאינטרסים אישיים - בראש התורן של מפלגה שמכנה עצמה כמפלגה דתית. הדגל הזה הוא ההתנערות הגדולה של בנט ואנשיו במצביעי 'הבית היהודי', באזרחים שתמכו במפלגת ימין לאומית ובמפלגה דתית שהפכה בוקר אחד את עורה והחליטה להחרים את הציבור החרדי ולחבור ל'מחרים הלאומי' - יאיר לפיד שכפי שמעידים אנשי המו'מ הקואליציוני של 'הליכוד' מסרב לשבת בממשלה בו יישבו פוליטיקאים חובשי כיפות שחורות.
כאדם חרדי אני מרגיש את הדופק ברחוב החרדי, איש אינו חושש מהברית הזאת, כולם יודעים שתורת ישראל לא תיפגע גם אם לפיד יהיה ראש הממשלה, אף בחור ישיבה לא יפסיק את לימודו גם אם נפתלי בנט יהפוך למגייס הלאומי בכבודו ובעצמו. היינו שנים רבות באופוזיציה, עברנו את שולמית אלוני ויוסי שריד כשרי החינוך של מדינת ישראל, עברנו גם את טומי לפיד והשנאה האיומה של אנשי מפלגתו לכל אדם חרדי באשר הוא, נעבור גם את יאיר, נפתלי וחבריו. אבל הקרע הזה שבנט ואנשי מפלגתו קורעים היום בין הציונות הדתית לציבור החרדי הוא קרע עמוק ומי יודע אם קרע כזה יוכל אי פעם להתאחות.
הצגת כל התגובות