אריה, אנחנו חוזרים איתך

חכם ודרעי (צילום: דף הפייסבוק של דוד חכם)

אריה, אתמול בערב החזרת אותי 13 שנה אחורה. לאותם ימים שאנשים רבים נזכרים ומתרגשים מהם בכל הזדמנות מחדש. כן, אתמול בערב חזרתי לימי "שאגת אריה" ונזכרתי בכל אותם רגעים מרגשים וכואבים שקרו כשנכנסת בתוך שערי הכלא.

מאות אלפי בני אדם, כאלו שהכירו אותך וכאלו שלא, הגיעו במהלך חודש ימים מאז כניסתך לכלא כדי לעודד, לחזק ולעמוד מאחורי האדם שהיה אחראי לתחילתה של המהפכה. נזכרתי באותם ימים, שעות ודקות כשהייתי שם כבחור צעיר בן 19 ונחשפתי לסחרחורת התקשורתית שאליה נקלעתי. נזכרתי בכל מהדורות החדשות שפתחו עם ידיעה על 'אריה דרעי', באותם כתבים ששיגרו ידיעות בהתלהבות למערכת העיתון כשכתבו על התופעה שהתגלתה אל מול עיניהם מחוץ לשערי הכלא, גם נזכרתי איך במשך חודש ימים, טובי הפרשנים החרדים והחילונים כאחד סגדו לך, במלוא מובן הדבר.

נזכרתי בשיחת הטלפון עם הרב משה בן לולו, מנהל 'ערוץ 2000' שקרא לי שעות ספורות אחרי כניסתך לכלא, לחזור לשערי הכלא, נזכרתי באותה דקה, כשהגעתי לשם וגילתי את הרב אורי זוהר ואת דני בן סעדון יושבים ובוכים על הסלעים. הם בכו בכי אמיתי, כזה שאין דרך להסביר או לתאר במילים. נזכרתי איך התקשורת בישראל נלחמה על כל ידיעה או אייטם על המתרחש באותם ימים במתחם 'שאגת אריה'.

הרעש התקשורתי הפך בן רגע לחלק בלתי נפרד או נמנע מעצם היותך מהעבר השני של הגדר. נזכרתי בידידי שמואל בן עטר שללא היסוס, העמיד את תחנת הרדיו 'קול האמת' לרשותנו, אנשי השאגה. גם נזכרתי באותה שיחת טלפון עם מפקד המרחב במשטרה שהתעניין מה תהיה כמות המשתתפים באחד מימי חול המועד סוכות כשהיית בפנים ועל ההערכה האישית על בואם של 100 אלף איש, הערכה אותה תיקנת בשיחת טלפון איתי מתוך הכלא כשאמרת לי, "דוד, יגיעו 200 אלף, תתקן אותו".

אז באותם ימים, כשדר ברדיו שמשדר תוכניות אקטואליה ומעורב בכל ענייני הפוליטיקה שעל סדר היום, החלטתי לעזוב את תחום האקטואליה היות ולא הייתי מסוגל להשלים עם העובדה שאתה לא חלק מהתמונה הזו. מאז, העדפתי לעסוק כשדרן רדיו דווקא בתחום המוסיקה והתרבות. שוחחתי גם אז וגם בשנים האחרונות עם פרשנים ועיתונאים רבים עמם היה לי קשר יום יומי, כולם דיברו על ההתרחשויות בפוליטיקה ותמיד כשאמרתי להם: "אריה עוד יחזור", הם סירבו להאמין. לעיתים אף הספידו אותך ואמרו לי שהימים האחרונים שלך בפוליטיקה הישראלית היו הימים של לפני הכלא.

אמש, כשהיית בביתו של מרן, האזנתי לתחנות הרדיו החרדיות שם שמעתי את אותם פרשנים ועיתונאים שעלו לשידור בזה אחר זה ודיברו בהתלהבות ובשמחה על הערב שבו חזרת להנהיג.

לאורך השנים בהן נעדרת מהמגרש הפוליטי למדתי עליך ועל אישיותך הציבורית דברים רבים. כשהשם "אריה דרעי" היה נזרק לחלל האוויר, יכולתי להבחין מצד אחד, בניצוץ שנדלק בעיניו של כל אדם ואדם ומצד שני, באכזבה ובציפייה, מתי אריה יחזור?. את השאלה הזו גם שאלו חילונים רבים איתם נפגשתי בכנסים שונים ברחבי הארץ אותם אני מנחה. הם סיפרו לי על כך שבאופן טבעי היו מצביעים למפלגות חילוניות אך אם אריה יחזור, הם ללא ספק יצביעו עבורו.

אמש, כשישבת בבית מדרשו של מרן ואמרת: "חזרתי הביתה", הרגשתי שהתשובה לשאלתם של האלפים הגיעה. אריה, במסיבת העיתונאים שקיימת יחד עם אלי ישי ואריאל אטיאס קראת לפעילים הרדומים בשטח "להתעורר". דקות אחרי שהסתיימה המסיבה וההמולה הסתיימה, קיבלתי עשרות שיחות טלפון מאותם אנשי שטח הפזורים בכל רחבי הארץ שהתעניינו: "במה הם יכולים לעזור?".

כשהחלטת אתמול לחזור ולהנהיג, הדלקת מחדש את הניצוץ בעיניהם של האוהדים, הפעילים ואנשי השטח. הניצוץ הזה, ידליק ללא ספק אצל כל אחד ואחת מאיתנו את ה'אש' שהייתה כל כך חסרה לאותו מהפכה שהתחלת והופסקה לפני 13 שנה.

אריה, חזרת! והשטח חוזר יחד איתך... אריה, אתה מנהיג אמיתי!