דו"ח חדש שפרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר בימים האחרונים (אפריל 2025) חושף מגמות מדאיגות בשוק העבודה בישראל: בעוד שההשתתפות הכללית בכוח העבודה בקרב בני 25–64 דווקא עולה, בקרב צעירים עד גיל 34 נרשמת ירידה. כשמעמיקים בנתונים, מתגלה כי אחד הגורמים המרכזיים לירידה הוא השינוי בהרכב האוכלוסייה – ובעיקר העלייה בחלקה של האוכלוסייה החרדית.
נשים יותר, גברים פחות
האוכלוסייה החרדית, שבשנים האחרונות מהווה נתח הולך וגדל מקרב הצעירים בישראל, מציגה דפוסי השתתפות ייחודיים – בעיקר בכל הקשור לפערים בין נשים לגברים. בין השנים 2014 ל-2022 נרשמה ירידה של 6% בשיעור ההשתתפות של גברים חרדים – אחת הירידות החדות ביותר בקרב קבוצות האוכלוסייה. מנגד, נשים חרדיות דווקא הגבירו את השתתפותן בשוק העבודה באותה תקופה.
אולם, העלייה בשיעור הנשים החרדיות העובדות לא הצליחה לאזן את התמונה הכוללת. מאחר שהאוכלוסייה החרדית הצעירה גדלה במהירות – והשיעור הנמוך של גברים משתתפים נותר בעינו ואף ירד – התוצאה היא ירידה כוללת בשיעור ההשתתפות של צעירים בכלל.
האתגרים הכלכליים
הדו"ח מזהיר כי המגמות הללו עלולות להחריף את הפערים הכלכליים של ישראל בטווח הבינוני והארוך. אם שיעורי ההשתתפות של קבוצות מסוימות, ובפרט גברים חרדים, לא יעלו – המשק עלול לספוג פגיעה בצמיחה ובפריון.
בין ההמלצות של הדו"ח: השקעה בהכשרה מקצועית ובהשכלה רלוונטית לשוק העבודה, לצד הפחתת תמריצים שליליים לעבודה. זאת, מתוך מטרה לעודד במיוחד את השתלבותם של צעירים חרדים – ובעיקר גברים – בתעסוקה משמעותית ובעלת אופק כלכלי.
מגמה נוספת שמעוררת דאגה היא הירידה בהשתתפות חרדים (יהודים) בהשכלה הגבוהה. שיעור הסטודנטים בגילאי 20–24 מהחברה החרדית ירד בין השנים 2012 ל-2024 – גם בקרב נשים, ובעיקר בקרב גברים. ירידה זו מקשה על שילובם העתידי בתעסוקה איכותית, ועלולה להעמיק את הפערים הכלכליים והחברתיים.
הכלכלנים במשרד האוצר מצביעים על כך שהגידול בחלקם של מגזרים בעלי שיעור השתתפות נמוך – ובראשם צעירים חרדים – צפוי להמשיך ואף להאיץ בעשורים הקרובים. הדו"ח מדגיש את החשיבות שביצירת תמריצים כלכליים ממוקדים, במיוחד עבור גברים חרדים, כדי לשנות את כיוון המגמה ולהבטיח עתיד כלכלי יציב יותר לכלל המשק הישראלי.