כיכר השבת

הופכים דף 

סנהדרין דף ע"ו | הטפיל הפולש שבסוף מת יחד עם הנטפל

לומדי הדף היומי במסכת סנהדרין דף ע"ו, עסקו השבוע בדרשה מעניינת | מה משותף בין המשיא בתו לזקן לאדם המחזיר אבדה לבעליה הגוי? | וגם היכן צמח 'הרנוג השיטים' מרומז בתורה? (יהדות, הדף-היומי)

מימין - הרנוג השיטים מסתער על עץ השיטה | משמאל הסוף
מימין - הרנוג השיטים מסתער על עץ השיטה | משמאל הסוף (צילום: מסך)

במסכת סנהדרין דף ע"ו  הגמרא מביאה דרשה ידועה: אמר רב יהודה אמר רב: המשיא את בתו לזקן, או המשיא אשה לבנו קטן שעדיין לא בגר והמחזיר אבידה ועליו הכתוב אומר "למען ספות הרוה את הצמאה. לא יאבה ה' סלח לו" (דברים כט, יח-יט)

לגבי השבת אבדה לגויים, נפסק בשולחן ערוך (רס"ו, א) שלא רק שאין חובה להחזיר להם אבידה (כמבואר בבבא קמא קי"ג: ונלמד מהפסוק "לכל אבידת אחיך"), אלא שאף אסור לעשות זאת (כמבואר בסנהדרין ע"ו: ונלמד מהפסוק "למען ספות הרוה את הצמאה).

הבית יוסף והסמ"ע (ס"ק ב) הביאו מחלוקת בין הראשונים בנוגע לטעם האיסור. לדעת רש"י, השבת אבידה לגוי אסורה משום שהדבר מעיד על כך שמצוות השבת אבידה אינה חשובה בעיני האדם כמצוות בוראו, שהרי הוא משיב גם לגוי שאינו מצוּוה בכך. לעומת זאת, לדעת הרמב"ם, האיסור נובע מכך שהשבת אבידה לגוי מחזקת את ידי רשעי עולם.

המאירי (בבא קמא קי"ג:, מובא בשיטה מקובצת) הוסיף נימוק נוסף לכך שאין חיוב להחזיר אבידה לגוי: "שמציאה מקצת קנין הוא, וחזרתו דרך חסידות, ואין אנו כפופים לחסידות למי שאין לו דת."

באשר להחזרת אבידה לגויים בזמננו, ישנם פוסקים שסבורים כי הדבר מתחייב במקרים מסוימים: א. כאשר מדובר בגויים שאינם עובדים עבודה זרה. ב. אף אם אין חיוב להחזיר אבידה לגוי שאינו עובד עבודה זרה, ייתכן שיש להחזירה אם הוא מקיים שבע מצוות בני נח. ג. יש מי שסובר שיש להחזיר אף לגויים העובדים עבודה זרה, ובלבד שהם מתנהגים בנימוס ובדרך ארץ.

הרנוג השיטים

"לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה, אֶת-הַצְּמֵאָה" – לדעת חוקר התנ"ך נתנאל אלינסון, המילה "הרוה" רומזת להרנוג השיטים, צמח טפיל ההולך ואוכל את עץ השיטה.

הרנוג השיטים אינו שולח שורשים לאדמה, אלא ניזון ישירות מהעץ שעליו הוא גדל, באמצעות שורשונים שהוא מחדיר לתוך גזע השיטה. כלומר, הוא "גונב" ממנו מים ומזון. כך, בזמן שעץ השיטה מתקיים בתנאי יובש קשים, ההרנוג ירוק ורווי לחלוטין – הוא אינו נראה כצמח מדברי, משום שאין לו צורך לחסוך במים; הוא פשוט לוקח אותם מהשיטה. מנגד, עץ השיטה "צמא" הרבה יותר – הוא משקיע בשורשים עמוקים ובעלים חסכניים כדי לשרוד במדבר.

הרנוג השיטים נפוץ מאוד במרחבי סיני והערבה, ואין ספק שעם ישראל נתקל בו פעמים רבות במהלך נדודיו במדבר. אך מה קורה לאחר שנים שבהן ההרנוג יונק ללא גבול מהשיטה? הוא הולך וגדל, מכסה את העץ כולו, ולבסוף – מחסל אותו לחלוטין.

ומה קורה כשהשיטה מתה? גם ההרנוג אינו שורד ונובל יחד איתה.

תוכן שאסור לפספס
תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
אולי גם יעניין אותך
הדף היומי