כיכר השבת

הופכים דף | נושא בדף היומי

המזכה לעובָּר לא קנה | האם עובָּר נחשב כדבר שלא בא לעולם?

כיצד ניתן להוריש ירושה לעובר, ומדוע מילה אחת יכולה לשנות מציאות | ההסבר הלמדני בין דבר שבכוח לדבר שבפועל | והקושייה החומר על דברי רבי נחמן מהמקדש אשה לאחר שאתגייר (יהדות)

|
הדף היומי
הדף היומי (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

אם ניתן להקנות לעובר, כלומר, למי שאינו עדיין בעולם. הרשב"ם, בהסבירו את דברי רב נחמן "המזכה לעובר לא קנה, לכשתלד - קנה", טוען שהעובר נחשב "כדבר שבא לעולם". למרות שהעובר לא זוכה באופן מיידי, ויש צורך בתנאי "לכשתלד", אין כאן בעיה של העדר קונה, כי העובר עצמו קיים.

בספר "בית ישי" מציע הסבר מעניין לדברי רב נחמן, לפיו כל דבר שקיים בכח, ולא בפועל, חל למפרע כאשר הוא יוצא אל הפועל. כלומר, דיניו של העובר חלים בכח עוד בהיותו ברחם, ועם היוולדו, חלות דיניו למפרע.

עוד אנו מוצאים גישות אחרות, המובאות בתוספות וברשב"א, מפרשות שלדעת רב נחמן, ניתן להקנות "לדבר שלא בא לעולם", וזאת בניגוד לדעת רב הונא שפוסק שאדם יכול להקנות דבר שלא בא לעולם, אך לא למי שאינו בעולם.

מה בין עובר לגוי המתגייר

על דעתו של רב נחמן היו שהקשו: מדוע המקדש אשה "לאחר שאתגייר" אינה מקודשת, הרי לשיטתו אין חסרון בכך שהקונה אינו בעולם? הרי גם כאן, ניתן לטעון, הקניין חל למפרע?

על קושיא זו ישנם מספר תירוצים "תורת גטין" כותב שרב נחמן מתייחס רק לעובר שגדל ונולד מאליו. כלומר, יש הבדל בין עובר, שבסופו של דבר ייוולד, לבין גוי, שיכול לבחור שלא להתגייר.

החזו"א מציע הסבר אחר: "לכשתלד" מועיל אפילו קודם שנתעברה, ולכן "לאחר שיתגייר" חמור יותר, משום שעכשיו המקדש אינו בר קידושין כלל. כלומר, במקרה של גוי, אין כלל אפשרות לקידושין, בעוד שבמקרה של עובר, הקידושין אפשריים, רק שתחילתם מותנית בלידה.

"חידושי ר' שמואל" מסביר שלנכרי אין אפשרות של מעשה קדושין, ולכן אין לו כח לעשיית מעשה שיחול בעתיד. לעומת זאת, המזכה לעובר יכול לעשות מעשה קניין שיועיל לאחר זמן.

תוכן שאסור לפספס
תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
אולי גם יעניין אותך
הדף היומי