לומדי הדף היומי עסקו השבוע בדין מרתק. בעל שמכר שדה לאשתו קנתה, ולא אמרינן לגלויי זוזי הוא דבעי- כלומר מעות הטמינה ממני והמכירה נועדה לגלות לי כמה מעות יש לה. ולא התכוונתי לשם מכר.
מרן החזון איש הוסיף לבאר את דברי הגמרא דלעיל: שהולכים אחר דעתו של הבעל, והוא הרי קיבל את המעות בתורת מכר, ואדם שיקבל מעות במכר אין דעתו לשטות באשתו 'ולהרגיל קטטה'.
כלומר, קבלת המעות כמו בכל מקח וממכר מגלה לנו את דעתו העמוקה של הבעל ואין יכול לטעון משטה אני בך.
עובר ושב
קצת כסף מעורר קצת חדש, הרבה כסף מעורר הרבה חשד, אך מניין יש לאשה כסף?
נשאלו פוסקי זמנינו, מה הדין בבעל שגילה ביום בהיר שלאשתו יש חשבון בנק מנופח ועתיר מזומנים, וששאל את אשתו (שלא עובדת ולא משתכרת) על כך אמרה לו שדודה רחוקה הייתה לי בחו"ל וירשתי אותה...
האם נאמנת?
מסקנת הפוסקים שכל עוד לא תוכיח בבית דין בתור מה קיבלה את מעותיה, הרי הן סתם בחזק הבעל.