דף כ
*היסח הדעת מטומאה. הדרן!
א. היסח הדעת בשמירה מטומאה 1. נפלה מעפרתו ואמר לחבירו שיתנה לו טמאה, משום דחזקה אין אדם משמר מה שביד חבירו. 2. נתחלפו כלי שבת בשל חול ולבשן טמאות, והטעם משום דכלים של שבת עושה להם שימור טפי. 3. שתי נשים חבירות שנתחלפו כליהן בבית המרחץ נטמאו, משום דכל אחת אומרת חברתי אשת ע''ה ומסיחה דעתה. 4. השומר חבית בחזקת שמן ונמצאת יין טהורה מלטמא אף ששימר בחזקת דבר אחר, והא דאסורה מלאכול זהו באומר שמרתיה מדבר המטמאה ולא מדבר הפוסלה. 5. איכא נטירותא לפלגא, כדאשכחן בסל על כתיפו ודעתו עליו ולא על המגריפה דהסל טהור שאין כלי מטמא כלי וכן מה שבסל טהור אבל המגריפה טמאה. 6. אשה באה לרבי ישמעאל ואמרה שארגה בטהרה ולא היה בדעתה לשמרה ומתוך בדיקותיו נמצא שנדה משכה עמה בחבל ובאשה אחרת נמצא שנפסקה נימא וקשרתה בפה, ואמר כמה גדולים דברי חכמים. 7. היו חמריו ופועליו וטעונין טהרות אע''פ שהפליג יותר ממיל טהורות זהו בבא דרך עקלתון, אבל אם אמר לכו ואני אבוא אחריכם טמאות דסמכא דעתייהו ואין ע''ה נזהר ממגע חבירו.
הדרן עלך פרק שני
שאלות לחזרה ושינון
א. הייסח הדעת בשמירה מטומאה (7) הדרן!