דף עח
*ההיתר ברחיצה. *סנדל.
א. ההיתרים ברחיצה 1. אסור לרחוץ אפילו מקצת גופו אבל אם היה מלוכלך בטיט וצואה רוחץ כדרכו ואינו חושש, וה''ה בסיכה למי שהיו חטטין בראשו. 2. מותר לאשה להדיח ידה אחת ולתת פת לתינוק, ושמאי לא רצה להאכיל בידו אחת וגזרו עליו להאכיל בשתי ידים משום שיבתא. 3. ההולך להקביל פני אביו או רבו הולך עד צוארו במים ובעי האם ה''ה הרב אצל תלמידו, וכן שרי ללכת לשמור פירות ולפירקא והתירו אף לחזור דאל''כ אתה מכשילן לעת''ל, ובהליכה בנהר בשבת אם אין רדיפי מיא אין להוציא ידו מתחת חפת חלוקו שלא יהא כמשאוי ומנעל שרי דרך מלבוש אבל סנדל לכתחילה לא. 4. אסור לישב ביו''כ ע''ג טיט בטופח להטפיח, ומותר להצטנן בפירות ובינוקא ובכוס דווקא של כסף וחסרה משום דמלאה עלולה להשפך וחרס מחליק. 5. ר''י בן לוי שרה את מטפחתו במים בערב יו''כ וסחט ולמחר קינח פניו ידיו ורגליו ובערב ת''ב שרה במים ולמחרת העבירה מעל עיניו, וי''א איפכא וקשיא סחיטה. 6. לר''א מותר לרחוץ פנים למלך שנאמר ביפיו תחזינה עיניך וכן כלה כדי שלא תתגנה על בעלה.
ב. דיני סנדל 1. שאלו את רבי אלעזר האם מותר לצאת ביו''כ בסנדל של שעם והעידו שמותר בין ביו''כ ובין בתענית צבור, וכן שאלוהו האם זקן ויושב בישיבה צריך רשות מהנשיא להתיר בכורות והעידו דר''י בן זימרא נטל רשות ש''מ שהניחו להם להתגדר בזה וי''א שהיה כהן ושאל האם יכול להעיד על של חבירו כרשב''ג או לאו כר''מ כיון דחשוד בדבר ופשטו דהלכתא כרשב''ג. 2. האמוראים יצאו בסנדל מכפות תמרים או עשבים ורבה כרך סודרא אכרעיה, ומקשינן דלכו''ע אסור לקיטע לצאת בקב שלו ביום הכיפורים, ותרצינן להו''א דאית ביה כתיתין דהוי תענוג ולמסקנא לכו''ע הוי מנעל לענין יו''כ ובשבת פליגי האם גזרינן שישמט ויבא לאתויי ארבע אמות. 3. תינוקות מותרים בכל העינויין חוץ מנעילת הסנדל, והטעם להו''א שיודעים שנעשה להם בו ביום ונדחה מלשון לכתחילה, אלא דהשאר הוו רביתייהו וכדאמרינן גבי מים חמים ושמן וביעתא בכותחא ושבירת כלים. 4. החיה מותרת בנעילת הסנדל משום צינה, וכן כל אדם שרי כשיש סכנת עקרב.
שאלות לחזרה ושינון
א. ההיתר ברחיצה (6)
ב. דיני סנדל (4)