פרק שני- כל שעה
דף כא
*הנאת חמץ בער"פ. *ר"מ ור"י בנבילה.
א. ביאור המשנה בהנאת חמץ בערב פסח 1. כל שעה שמותר לאכול מאכיל לבע"ח, לא אתי כרבי יהודה שהרי בשעה חמישית לא אוכל ומאכיל, לא כר''מ דהו"ל למימר כל שעה שאוכל מאכיל, אלא אתיא כר''ג וקאמר שכל שעה שכהן אוכל בתרומה וישראל מאכיל לבהמתו. 2. הצריכותא: בהמה דמשיירא אבל רואה, חיה דמשירא ומצניעה, ועופות אגב. 3. מוכרו לנכרי, לאפוקי מב"ש שאוסרים למכור לגוי חמץ שא"א לכלותו לפני הפסח. 4. מותר בהנאה, קמ"ל אפילו שחרכו קודם זמן איסורו דשרי. 5. עבר זמנו אסור בהנאתו, קמ"ל דאפילו בשעות דרבנן אין חוששין לקידושין. 6. לא יסיק בהם תנור וכירים, קמ"ל אפילו לרבי יהודה דקסבר אין ביעור חמץ אלא שריפה דאין להניח מהחמץ בשעה ששורפו.
ב. מחלוקות ר"מ ורבי יהודה בנבילה 1. מכירה לגר ונתינה לנכרי, לר''מ שרי וקרא דאו אתי להקדים, ולרבי יהודה אסור דאו אתי לדברים ככתבן. 2. המקור שכל האיסורין שבתורה אסירי גם בהנאה, לר''מ מנבילה דאיצטריך קרא, ור"י יליף לכלב תשליכון אותו. 3. איסור חולין בעזרה, לר''מ מדאורייתא שנאמר אותו גבי כלב, ולר''י איסורו רק דרבנן.
שאלות לחזרה ושינון
א. ביאור המשנה בהנאה מחמץ בער"פ (6)
ב. מחלוקות ר"מ ור"י בנבילה (3)