דף לז
*המומין שנשחט. *מומי האזן.
א. בכור נשחט על מומין שבגלוי ואינם חוזרין, וילפינן בכלל ופרט וכלל שנאמר מום פסח ועור כל מום רע. והקושיות 1. א''צ נמי בטל ממלאכתו, דכל מום רע ריבויא. 2. מומין שבסתר, אינם מום רע. 3. מום עובר, לל''ק מסברא שהרי לא פודין עליו, ולל''ב משום שנאמר פסח ועור.
ב. מומי האזן 1. נפגמה אזנו מן הסחוס, ושיעורו כחגירת הצפורן. 2. נסדקה כל שהוא, בידי אדם או בידי שמים. 3. ניקבה, לת''ק מלא כרשינה בנכנס ויוצא ולר''י בר''י בכעדשה, ואף דרציעה כשיעור מחט פוסלת כהן לעבודה ובהמה להקרבה, בעינן טפי בכדי להתירו בשחיטה. 4. יבשה, לת''ק כל שתינקב ואינה מוציאה דם, ולר''י בן המשולם כדי שתהא נפרכת.
שאלות לחזרה ושינון
דף לז
א. המומין שבכור נשחט עליהם ומנין, והקושיות (3)
ב. דיני מומי האזן ושיעורם (4)
דף לח
*החסרון בגלגולת. *טומאת תוך ואחורים. *מומי העין. *מים הקבועים.
א. שיעור החסרון בגולגולת ע''מ לעשותו טריפה לב''ש כמלא מקדח ולב''ה כדי שינטל מן החי וימות וזהו כסלע, ומקשינן דתרוייהו חדא שיעורא. ומתרצינן 1. שמא מקדח וחיסומו כדי שיצא ברווח, ואפשר לסמוך על דבר זה כמו שמועת חזקיה אבי עקש דלקמן. 2. הכא במקדח גדול וסתמא קטן, וקשיא דא''כ לא אתי כרבנן וכן לר''מ הוי מקולי ב''ש. 3. ב''ה איירי בסלע קטן.
ב. חזקיה אבי עקש העיד שכל כלי חרס שאין לו תוך טומאת תוכו ואחוריו שוין, והקושיות 1. כלי חרס מטמא רק אם יש לו תוך, ותירץ דאיירי בכלי שטף. 2. צריך לתלות את הדין בכלי חרס, דקמ''ל דהיכא שיש לו תוך אחוריו חלוקים מתוכו וכ''א נטמא בפ''ע. 3. התורה כתבה תוכו רק בכלי חרס ולא בכלי שטף, איירי בטומאת משקין דרבנן גזרו אטו משקה זב שזהו אב הטומאה, לכן עשו הכירא כדי שלא ישרפו על טומאה זו. 4. כלי שטף מטמא אם יש לו תוך דבעינן דומיא דשק שמיטלטל מלא וריקן, ובראוי למדרס מטמא אף שאין לו תוך, אבל בכלי חרס אין מדרס.
ג. מומי העין 1. הריס והוא בבת העין, שניקב נפגם או נסדק. 2. דק בצבע שחור משוקע הוי מום וצף לא, ולבן איפכא. 3. תבלול לרבי יוסי זהו לבן הפוסק בסירא ונכנס בשחור, ולר''מ אף שחור הנכנס בלבן דקסבר תבלול זהו דבר המבלבל את העינים, ולרבי יוסי מומין בלבן דנקרא חֵלב העין ולא עין סתמא. 4. חלזון וזהו נחש. 5. כמין עינב בעינו. 6. חורוור קבוע שיש טיפין לבנות בעין, לר''מ ארבעים יום ולר''י שמונים, ובודקין אותו שלשה פעמים בתוך שמונים יום. 7. מים קבועים שנוטף מעיניו, ודווקא אם האכילוהו לרפואה תבן ומספוא לח ואח''כ יבש, והחולי נשאר שלשה חדשים ולר''מ שמונים יום.
ד. רפואת מים הקבועים לאכול לח ואח''כ יבש כגרוגרת, והאיבעיות 1. האם בכל סעודה או רק בראשונה. 2. אחר האכילה. 3. אחר השתיה. 4. קשור. 5. לבדו. 6. בעיר ובגינה הסמוכה לעיר, ועלו בתיקו.
שאלות לחזרה ושינון
דף לח
א. המח' בחסרון בגלגולת, ואמאי אינם חד שיעורא (3)
ב. עדות חזקיה אבי עקש, והקושיות (4)
ג. דיני מומי העין (7)
ד. רפואת מים הקבועין, והאיבעיות (6)