דף ג
*לשון הכל. *שחיטה לכתחילה דיעבד ופסולה.
א. הכל שוחטין ושחיטתן כשירה, הגמרא מפרשת מהו לשון הכל. ומייתי 1. הכל ממירין אף דהוי איסור, ודחי דקאמר שהתמורה חלה אפילו שחייב מלקות. 2. הכל דיעבד דדעת ר"מ שעדיף לא לנדור כלל, ואף לר"י העדיפות בנודר ומשלם דווקא באומר הרי זו. 3. הכל חייבין בסוכה ובציצית והוי לכתחילה, דחינן דלא איירי בחייבין. 4. הכל סומכין וזהו לכתחילה, ולמסקנא היכן שנאמר לשון הכל יש לכתחילה ויש דיעבד. 5. הכל שוחטין דהכא זהו לכתחילה, מלשון ושחיטתן כשירה דזהו דיעבד.
ב. נאמר במשנה הכל שוחטין וזהו לכתחילה, ושחיטתן כשירה זהו דיעבד, חוץ מחש"ו שלא ישחטו אפילו בדיעבד שמא יקלקלו, וכולם ששחטו ואחרים רואין שחיטתן כשירה. והגמרא מפרשת באיזה מקרה איירי והקושיות 1. לרבה בר עולא הכל שוחטין לכתחילה אפילו טמא בחולין שנעשו על טהרת הקודש, ובמוקדשין בדיעבד ואם אמר שלא נגע בבשר כשר, ואחרים רואין איירי בטמא ששחט קדשים ואינו לפנינו לשאלו. ומייתי לל"ק דטמא כשר בקדשים נכתב גם בזבחים זהו אגב דיני הפסולים ולל"ב הכא אגב דין טמא בחולין, והחולקים סברי לל"ק דהתם עיקר ולל"ב דחולין שנעשו על טהרת הקודש אינם כקודש. 2. לאביי לכתחילה בכותי שישראל עומד על גביו ודיעבד אם כבר שחט וישראל נתן לו לאכול, ולשון כולן ששחטו קשיא. ולחולקים קשיא לשון וכולן, לרבא קשיא דאשכחן דמהני יוצא ונכנס לגבי שמירת יין מגוי, ולרב אשי כותים גרי אריות. 3. לרבא לכתחילה בכותי כאשר ישראל נכנס ויוצא וכנ"ל לגבי אביי, ואביי חולק על רבא דשאני יין שאינו נוגע מבשר שנוגע ויכול לפסלו. 4. לרב אשי לכתחילה במומר שאוכל נבילות לתיאבון שבדק סכין ונתן לו, ודיעבד אם שחט ובדק סכינו יפה, ולשון וכולן קשיא ולכן פליגי עליה, לאביי ישראל מומר פסול לשחוט, ורבא קאמר בנכנס ויוצא לדבריו דאביי. 5. לל"ק דרבינא לכתחילה במומחין אם יודע לומר הלכות אף שלא הוחזק שלש פעמים, דיעבד כשאיננו יודעים בו שיודע הלכות שחיטה ואם אח"כ בדקנוהו ויודע כשר, וכולן ששחטו קאי על שאין מומחין ואינו לפנינו לבדקו. והחולקים סברי דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין. 6. לל"ב דרבינא לכתחילה במוחזק לשחוט ולא נתעלף, דיעבד שאמר ברי שלא נתעלפתי, וכולן ששחטו קאי על שאין מוחזקין ואינו לפנינו לשאלו. והחולקים לא חיישי לעלופי.
שאלות לחזרה ושינון
דף ג
א. מהו לשון הכל (5)
ב. מהו המקרה שעליו מדברת המשנה, והקושיות (6)
דף ד
*שחיטת כותי. *מומר לתיאבון. *ההוכחה מיהושפט.
א. דיני שחיטת כותי והשמועות 1. שחיטת כותי מותרת כשישראל עומד על גביו, ומכאן משמע כאביי דאוסר ביוצא ונכנס, ורבא סובר דיוצא ונכנס נחשב כאילו עומד על גביו. 2. בא ומצאו לכותי ששחט חותך כזית ונותן לו ואם אכל מותר לאכול, ומכאן משמע כרבא דיוצא ונכנס סגי להתיר, ולאביי יוצא ונכנס נחשב כמו בא ומצאו. 3. ישראל שמצא צפרים בידו של הכותי קוטע ראשו של אחד מהם ונותן לכותי ואם אכל מותר לאכול משחיטתו, ומוקמינן שהכניסם תחת כנפיו ומסמסו דאז ודאי שהכל שוה, וקסבר כיון דאחזיקו כותים בשחיטה אחזיקו בכל הדינים וכן בשחיטת עוף. 4. אחזוק בכותים מיירי לגבי מצת כותי דלת"ק כשירה וקמ"ל דבקיאי בשימור, ר"א אוסר דס"ל אינם בקיאים בשימור, לרשב"ג כל מצוה שכותים החזיקו מדקדקים יותר מישראל. ורשב"ג פליג על ת"ק להו"א בכתיבא ולא אחזוק דרשב"ג אוסר, ולמסקנא בלא כתיבא ואחזוק דרשב"ג שרי.
ב. דעת רבא דאוכלין משחיטת ישראל מומר האוכל נבילות לתיאבון ששחט בסכין בדוק כיון שלא שביק התירא ואכיל איסורא אם זה בלא טורח. והשמועות 1. חמץ של עוברי עבירה מותר מיד לאחר הפסח מפני שהן מחליפין וכר"י דחמץ שעבר עליו הפסח אסור מדאורייתא, ואף לר"ש דהוי דרבנן איכא ראיה שהם מחליפין באיסורא דרבנן. 2. הכל שוחטין אפילו כותי ערל וישראל מומר, וערל זהו מומר לערלות ומומר היינו לאותו דבר, ודחי דמומר היינו לע"ז.
ג. לשמואל מותר לאכול משחיטת מומר לע"ז והוכיח מיהושפט מלך יהודה שנהנה מסעודת אחאב, שנאמר ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרוב ולעם אשר עמו ויסיתהו לעשות אל רמות גלעד. והקושיות 1. אין לומר ששחט ולא אכל, דכתיב ויסיתהו. 2. אין לומר שהסיתו בדברים, דכל הסתה באכילה ושתיה מלבד כלפי מעלה. 3. אין לומר שרק שתה טרם שנאסר יין גויים אבל לא אכל, דלאו אורח מלכא, וכן כתיב ויזבח ולכן ויסיתהו. 4. דלמא עובדיה זבח, כתיב לרוב. 5. שבעת האלפים שלא כרעו לבעל, נחבאו מאיזבל. 6. אין לומר שמשרתי אחאב היו צדיקים, שנאמר מושל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים. 7. אין לומר שאנשי יהושפט רשעים, דדייקינן מהפסוק דהמשרתים הם כמו המושל. 8. דלמא זבחו אנשי יהושפט, ודחי שיהושפט לא חשד באחאב, להו"א מזה שאמר כמוני כמוך כעמי כעמך, ולמסקנא מזה שישבו בגורן שמעינן שהיו באחוה כמו סנהדרין שישבו כחצי גורן.
שאלות לחזרה ושינון
דף ד
א. דיני שחיטת כותי והשמועות (4)
ב. דעת רבא באכילה משחיטת מומר לתיאבון, והשמועות (8)
ג. ההוכחה מיהושפט שאכל משחיטת אחאב, והקושיות (8)