בדף היומי מסכת מכות דף כ”א, אנו מוצאים שר’ ינאי אמר דין בכלאים דר’ יוחנן מצא שדין זה זה מוזכר במשנה, על כן אמ רלו ר' ינאי: צודקים דבריך, אבל אי לאו דדלאי לך חספא, מי משכחת מרגניתא תותה כלומר, אם לא שהרמתי לך את החרס, האם היית מוצא את המרגלית מתחתיו, כיון שאמרתי לך את ההלכה, הצלחת למצוא לה מקור במשנה. אי לאו דדלאי לך חספא מי משכחת מרגניתא תותה.
על פי זה ביאר בשפת אמת (פר' וארא) מה שמובא במדרש, דבשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב' הצטער הקדוש ברוך הוא ואמר 'חבל על דאבדין', וצריך ביאור, הלא המשיך ואמר שבשמו ה' לא נודע להם אלא למשה, ואם כן מדריגתו גבוהה מהם ומה יש לו להצטער על האבות. אך באמת, כיון דדלה חספא אשתכח מרגינתא, כלומר, דוקא לאחר שהקדימו האבות את עבודתם, הוכשרה הדרך למשה רבנו להגיע למדריגתו, ולולי מעשה האבות שקדמו לו, לא היה יכול להגיע לדרגתו, ועל כן הצטער הקדוש ברוך הוא על אבידתם.