דף לט
א. התשובות למינים 1. ואל משה אמר עלה אל ה', זהו המלאך מט"ט ששמו כשם רבו, ומסורת בידינו שלא קבלנוהו אפילו כשליח. 2. וה' המטיר על סדום מאת ה', והחזיר הכובס דהוא כמו למך שאמר לנשיו נשי למך האזנה. 3. דברי הקיסר: ה' גנב מאדם את הצלע, ובתו ענתה לו והמשילה לגנב שנטל כלי כסף והניח במקומו כלי זהב, כך אדה"ר קיבל שפחה לשמשו, ולא נלקחה ממנו בפניו כדי שלא תמאס בעיניו. 4. אמר שיודע בניחוש מה ה' עושה, והוכיח לו שאף בארץ מה שרחוק ממנו אינו יודע. 5. מה הרבותא שה' מונה מספר לכוכבים, היות שהרקיע חוזר, או מכך שאפילו את מספר שיניו אינו יודע. 6. יוצר הרים ובורא רוח משמע שתים, א"ל שגם באדם נאמר ויברא וייצר א"כ כיצד העין והאזן שוכנים כאחד ומתפייסים בשעת מיתה. 7. אמר שחצי גופו העליון בשליטת השד והתחתון של ה', א"ל א"כ איך נותן לו להעביר בארצו מים סרוחים. 8. אמר שיהיו לעם אחד, ענה לו א"כ אתם צריכים למול ואז נהיה שוים. ומכיון שנצח את המלך נתנוהו בביבר של חיות ולא אכלוהו, ואכלו אח"כ את המין. 9. שאלו כיצד בכל בי עשרה שורה השכינה, והביא ראיה מהשמש שזורחת בכל העולם בבת אחת. 10. שאלו שה' גחכן בכך שאמר ליחזקאל לשכב על צדו הימני והשמאלי, וכן נשאל מתלמידיו מהו טעמה של השמיטה, וענה שהשמיטה היא להראות שהארץ של ה', וכיון שחטאו ה' ייסר את יחזקאל כדי למרק עוונותיהם. 11. ה' כהן משום שנוטל תרומה וכיצד טבל אחר שקבר את משה, וא"ל מקרא שה' באש יבא. 12. א"ל כל הגוים כאין נגדו וכולל ישראל, וענה שבלעם הנכרי העיד עלינו ובגוים לא יתחשב.
ב. דרשות הפסוקים באחאב 1. ויעבר הרנה במחנה, שיש שמחה במפלת הרשעים. ואף שה' בעצמו אינו שש וכדאשכחן גבי מפלת מצרים, אבל אחרים משיש. 2. והזונות רחצו, מירוק ובירור חזיונות מיכיהו ואליהו, או משום שהיה מצונן. 3. ואיש משך בקשת לתומו, שהרגו לפי תומו או לתמם שני חזיונות.
ג. דרשות הפסוקים בעובדיהו 1. אחאב אמר לעובדיהו מדוע ביתו לא מתברך בגללו, אמרה בת קול שאחאב לא מזומן לברכה. 2. מעלת ירא מאד שנאמר בעובדיה הוא יותר ממה שנאמר באברהם. 3. זכה לנביאות, משום שהחביא מאה נביאים במערה. 4. חמשים איש בכל מערה, למד מיעקב שחילק לשנים, או משום שמערה מחזקת חמשים איש. 5. עובדיה ניבא לאדום, שגדל בין שני רשעים ולא למד מהם ועשיו היה רשע בין שני צדיקים, או מיניה דביה כיון שהיה גר אדומי.
ד. דרשות הפסוקים גבי מואב 1. דוד הרג את מואב ע"י שמדדם בחבל, משום מיניה וביה שמוצאו ממואבית וכן ירך מתוכה מסרחת. 2. מישע מלך מואב העלה את בנו לעולה, ופליגי אם היה לש"ש או לע"ז. 3. היה בכך קצף על ישראל אתי כמ"ד ששחטו לשמים, ולאידך מכיון שעמ"י למדו מהגוים את משפטיהם המקולקלים. 4. סיום הפסוק ויסעו מעליו וישובו לארץ, שירדו למדריגה התחתונה.
הדרן עלך פרק רביעי דסנהדרין!
שאלות לחזרה ושינון
א. טענות המינים, והתשובות שהשיבו להם החכמים (12)
ב. דרשות הפסוקים באחאב (3)
ג. דרשות הפסוקים בעובדיהו (5)
ד. דרשות הפסוקים שנאמרו לגבי מואב ומישע מלכה (4)הדרן עלך פרק רביעי!
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com