אלוקים עשה את האדם ישר. אולי משום כך, איננו חשים בנוח כאשר אנו משקרים. והגוף ממהר לשגר אותות מצוקה והסתייגות בלתי מודעת הנקלטים על ידי המאזין והצופה ויכולים לאותת על חשד מבוסס לשקר. האדם המשקר חש על פי רוב אשמה וחרדה שאותם משדרת שפת הגוף.
ד"ר דזמונד מוריס, אחד מהראשונים שחקרו את נושא שפת הגוף מצא, כי אחיות רבות שנאלצו לשקר או להסוות את האמת מקרובי משפחה של חולים סופניים עשו תנועת יד קטנה הצידה הדומה להשלכה של פסולת. כאילו ניסו ל"זרוק" את השקר שנאלצו לומר או שביקשו "להתפטר", מחוסר הנוחות שלהן בשעה שנאלצו לומר אותו.
גם אחיות שנתנו לחולים תרופות דמה (פלאצבו) לצורך מחקר תרופתי ולא לרווחת החולים נגעו לעצמן בפנים תוך כדי מתן התרופה.
אתם משוחחים עם מישהו וחושדים שאולי, אינו מספר לכם את כל האמת? שימו לב לכללים הבאים:
• מתח בגפיים. מכיוון שעל תנועות הפנים, יש לנו בדרך כלל שליטה טובה, יתנקז המתח מאמירת השקר בגפיים- נדנוד נמרץ של כף הרגל תוך כדי שיחה למשל, יכול לשמש כחשוד מפליל לאמירת שקר, כמו גם אי הנחה יציבה של כפות הרגליים על הרצפה (זהירות!! גם מתח יכול להתבטא בצורה כזו, שימו לב כי תמיד תמיד, יש להצליב נתונים רבים לפני שמגיעים למסקנה חד משמעית!)
• מסר כפול. מסר כפול יכול לבוא לידי ביטוי במספר דרכים: א. חוסר הלימה בין תנועות הגוף בעצמן- ידיים רגועות המתנהלות באיטיות ובשלווה מול רגליים קופצניות ועצבניות. ב. פער בין תוכן הדברים הנאמרים להתנהגות הכללית. הוא אומר: "ביליתי בחברתכם ערב נפלא" אך הגוף שלו מרוחק, מכווץ, מתוח- לא בטוח שהוא אכן נהנה כל כך..
• באזור הפנים ניתן לגלות סימנים רבים של חשד לאמירת שקר:
1. יד המכסה את הפה. באופן לא מודע מנסה המוח למנוע את המילים השקריות על ידי הסתרת הפה. ישנם גם כאלו שמשתעלים כדי להסוות את התחושה. דרך אגב, אם כשאתם מדברים המאזין שלכם מניח יד על הפה, ייתכן כי אינו מאמין לדברים שלכם..
2. נגיעה באף - זהו ניסיון הסוואה ושדרוג של הנגיעה בפה. יש המשפשפים קלות את אפם, יש האוחזים בו ממש ויש הנוגעים נגיעה מהירה שכמעט אינה ניתנת להבחנה. (יש, בהחלט יש כאלו שפשוט קצת מגרד להם שם, שימו לב!) מדוע דווקא באף? ישנה טענה שאמירת שקר משפיעה על קצות העצבים שבאף ויוצרת גירוד שהשפשוף מצליח להרגיע אותו
3. נגיעה בעיניים. אימרה ידועה טוענת כי העיניים הם ראי הנשמה ולכן לא משקרות. המוח האנושי לא מצליח "להשלים" עם אמירת השקר ולכן היד עולה לכיוון העין ומשפשפת אותה. לעיתים זהו שפשוף חזק (בעיקר אצל גברים) ולעיתים שפשוף עדין מתחת לעין והתחמקות ממבטו של המקשיב. נשים תסתכלנה בעיקר לתקרה, וגברים יפנו את מבטם אל הריצפה. אחרים לא ישפשפו את העיניים אך יניעו אותם במהירות למספר כיוונים. (עיניים המתרוצצות כעכברים בחוריהם)
4. נגיעה בצוואר או בצווארון. העקצוצים באמירת שקר אינם רק באזור האף אלא גם באזור הצוואר. המשקר מרבה לגעת בצווארו או לשחק עם צווארון החולצה. בצוואר ניתן גם לראות זרם דם מתגבר במצב לחץ ודופק ממהר.
לסיכום, כדי לגלות אם האדם המשוחח עימכם אכן אינו דובר אמת, יש צורך בזהירות מפליגה שלא נחטא חלילה בחשד בכשרים. יש צורך גם בהצלבה של פרטי מידע רבים ואי אפשר להסתמך רק על פרט אחד וממנו להגיע למסקנות מרחיקות לכת. בדרך כלל מומלץ לנקוט בשיטת התקשורת הישירה. אם משהו לא מסתדר עם המידע הקודם שקיבלנו, פשוט לבקש הבהרות נוספות. אם מישהו מתחמק מתשובה ישירה, לומר לו כי אנו מרגישים שחסר לנו מידע וכי ההתחמקות גורמת לתחושת אי נוחות. שיחה טובה ופתוחה יכולה לרוב ליישר הדורים או לחילופין לחשוף אמיתות פחות נעימות בצורה ישירה.