כולנו עושים את זה, מדי יום: מקליטים הודעה קולית לחבר בוואטסאפ, משגרים אותה ליעדה וחשים דחף עז להקשיב לה. או אז אנו נתקפים בהלה ומופתעים למדי מהצלילים שמגיעים לאוזנינו ('ככה אני נשמע גם במציאות? אין מצב!!!'). ובכן, אולי המבטא שלכם או הדיקציה ניכרים בהקלטה יותר ממה שנדמה לכם, אבל כאמור, זוהי חוויה די רגילה.
ההסבר להתרחשות הזו פשוט מאד. ישנם שני מסלולים דרכם אנו קולטים את קולנו כשאנו מדברים. האחד הוא המסלול בו אנו קולטים את רוב הצלילים החיצוניים, כמו גלים שעוברים מהאוויר דרך האוזן החיצונית, התיכונה והפנימית, אך מכיוון שמיתרי הקול שלנו רוטטים כשאנחנו מדברים, יש דרך פנימית שניה. הרטט עובר דרך העצמות שלנו ומגרה ישירות את האוזניים הפנימיות שלנו. תדרים נמוכים מודגשים יותר לאורך מסלול זה וזה מה שגורם לקול שלכם להישמע עמוק ועשיר יותר לעצמכם מהאופן בו הוא נשמע לאחרים.
הסבר זה הגיוני עבור אנשים רבים, אך הוא לא ממש מסביר כמה וריאציות בתופעה זו, כמו אנשים שקולם נשמע לעצמם גבוה יותר מאשר לאחרים. וריאציות אלה באות לידי ביטוי פשוט משום ששמיעת האדם שונה מאחד לאחד.
ישנם ניואנסים רבים שעלולים להשפיע על הדרך שבה צלילים נקלטים באוזן הפנימית, מה שיוצר תפיסות שונות בינינו לבין אחרים. לדוגמא, תנודות של הקול שלכם עלולות להיתקל בנוזל השדרה, הנוזל הצלול שיושב בתוך המוח ובעמוד השדרה, אשר יכול להשפיע על האופן שבו אתם תופסים את קולכם.
כל הווריאציות הללו ועוד, גורמות לכך ושהקול שלכם תמיד יישמע שונה באוזניכם מאיך שהוא נשמע לאחרים.