לפני שנים, כשהשתתפתי בדיון על הסברה במגזר החרדי בנושא הבטיחות בדרכים, נשאלתי על ידי אחד מבכירי הפאנל על תרבות הנהיגה בציבור החרדי (כולנו פוגשים אותה ביומיום).
עניתי שהבעיה היא שהנהג החרדי, כשהוא מתניע את הרכב, הוא נכנס על דעת כך שבעז"ה יהיה בסדר... זו תעודת הביטוח שלו לנהוג כפי שהוא נוהג!
לצערי, גם במגפת הקורונה אנחנו חושבים שיש לנו את הפריוולגיה לא להישמע להוראות ולכללים כי בעז"ה יהיה בסדר...
זוהי תרבות קלוקלת, זוהי הפקרות ממדרגה ראשונה וחוסר חינוך לילדנו! אני לא מתייחס לחילול השם שנגרם בהתנהגות המופקרת הזו, אני רק מדבר על האסון המתדפק על דלתות מוסדות החינוך החרדיים, על בתי המדרש, על היכלי הישיבות!.
מי יוכל לומר ידינו לא שפכו את הדם הזה??? הכתובת לא על הקיר, הכתובת על גבם של המופקרים הנותנים לטרגדיה הזו להתרחש!.
יש בחיים סיטואציות בהם ההתחכמות מסוכנת. נכון שאנחנו אוהבים להתפלפל, בהוויות אביי ורבא זה המקום, אך כשמדובר בסכנת חיים, בפיקוח נפש, ההתחכמות הינה הרת אסון.
אין כאן מקום להתחכמויות ולפלפולים, זה בדיוק כמו אותו רכב שהתהפך על יושביו וכשבא הגרר להפוך אותו בחזרה כשהוא מרוסק וחבוט הוא גילה את המדבקה לי זה לא יקרה!.
בואו לא נחכה שחלילה הכל יתרסק, העולם כולו זועק, העולם כולו מתנועע, כללי הבטיחות אינם המלצה, כללי הבטיחות הינם מצילי חיים, נשמור עליהם ככתבם וכלשונם, נתפלל ונבקש: "אבינו מלכנו מנע מגיפה מנחלתך", אמן.
הצגת כל התגובות