כיצד לשמור על חוסן נפשי במלחמה? | מדריך מיוחד

הקדישו מחשבה לעצמכם ושימו לב שיש לכם תשובה לשלושת השאלות: מה, למה, איך.

מה?

מה קרה שם? מה קורה אצלי בלב?

• ודאו שיש לכם בראש "מסגרת" מסודרת של האירועים: מתי הדבר התחיל, והיכן הדברים עומדים כעת.
• גם כשלא יודעים את מלא התמונה, סמנו מה ידוע לכם ומה לא, מה חשוב לדעת כעת ומה לא.
• הבנה מה קורה ברגשות ובתחושות הגוף. למשל "אני מרגיש חרדה. זהו מנגנון שנועד להגן עלי ולכן טבעי שאחוש כך במצב קיצוני כזה בו נפרצו הגבולות וקרסו המערכות שאמורות היו להגן עלינו".

למה?

למה זה קרה, מה זה אומר על העתיד? למה חשוב לנו להחזיק בתקווה?

המשמעות משפיעה גם מיידית וגם על ההתאוששות לטווח הארוך. משמעות מחזקת מביטה במציאות (בהתאם לגילו ויכולותיו) ונותנת לה פשר ופרופורציות שנותנים תקווה וכוחות להמשיך. משמעות היא אישית מאוד, למשל, "בכל דור קמים עלינו לכלותינו וה' מצילנו". "עברנו דברים קשים יותר, נעבור גם את זה". "אנחנו באים לתת חיים. לחיים יש כח עז ואנחנו בעזרת ה' נתגבר".

• חפשו את המשמעות האישית שלכם שתעזור לכם להכיל את האירוע
• שימו לב שלפעמים יש נטייה לתת משמעות מכחישה ("זה לא קרוב אלי") או מגזימה ("החיים מסוכנים תמיד")
• תחשבו על הדברים החשובים לכם בחיים שבגללם אתם רוצים להתאמץ כדי להרים את הראש.
• זכרו שאדם נותן לכל דבר משמעות בין אם הוא מודע או לא.

איך?

איך נתמודד?

נזכיר לעצמנו מה אנחנו יודעים שצריך לעשות, נזכור שיש לנו השפעה על החיים שלנו.

• חזקו את תחושת הרצף שלכם ושל הילדים על ידי שמירה על שגרה ככל שניתן בתנאים הנוכחיים.
• חזקו את תחושת היכולת שלכם בעזרת פעולות בתחומים בהם יש לכם השפעה והימנעו מצריכת חדשות מוגזמת.
• השתמשו בטכניקות שסייעו לכם להירגע ולהתמודד במצבי מצוקה בעבר (דוג' נשימות/פעילות גופנית/יצירה/שיחה).
• שימו לב לאנשים שסביבכם וסייעו להם במידת הצורך. שוחחו עם הילדים, תנו להם לשתף אתכם במחשבותיהם ועודדו אותם לשאול אתכם שאלות. שימו לב שהם מקבלים מענה לשלושת השאלות בהתאם לגילם, יכולת הבנתם ומידת החשיפה שלהם לאירועים. אל תהדפו/תבטלו רגשות שנראים "לא הגיוניים" כמו פחד מוגבר, חבקו ותמכו בילד.