כשנתניהו נאם בביה"כ המפולג בין המתנגדים לחב"דניקים

פרק י"ז: אמש סיפרנו את סיפור הקמתו המרתק של בית הכנסת הווילנאי "טהרת הקודש" בידי משכילי העיר.

בנוסף מינתה הקהילה ת"ח ליטאי צעיר, יליד פטרבורג, לרב מקומי.

מלחמת חב"ד-וילנה ה-2 גלשה גם לאלימות של ממש, ואין כאן המקום לסקור את גלגוליה, אך אירוע אחד עורר פרץ של סִימְבּוֹלִיּוּת:

ביו"ט ראשון של חג השבועות, כשהחלו לקרוא את מגילת רות, פתחו המתפללים החב"דניקים במחאה רבתי, ודרשו לדחות את הקריאה ליו"ט שני, ולקוראה ביחידות, כמנהג חסידות חב"ד.

קריאת מגילת רות בשבועות היא מנהג ותיק מימי קדמוני אשכנז, אך מתוך כל המקורות נראה שהמנהג היה לקוראה מתוך חומש, כל איש לעצמו, ולא בהכרח כחלק מסדר התפילה. הגר"א היה זה ששינה את המנהג, והנהיג לקרוא את המגילה בציבור, מתוך מגילה כתובה על קלף, מנהג שפשט בכל ליטא.

במאה ה-18 מחה הגר"א בחסידי חב"ד בעירו (בין היתר) על שינוי נוסח התפילה ומנהגים שונים, ובמאה ה-21 מחו החסידים במתנגדים שנהגו כהנהגתו המחודשת של הגר"א.

בימינו בבית הכנסת 'טהרת הקודש' בוילנה שוכנת קהילת חב"ד המקומית, כך לפי המידע שיש בידי.

מקורות:

זכרונות הרב מזא"ה

עמנואל אטקס, 'פרשת ההשכלה מטעם'

ספר 'ישן מפני חדש'

•

הערה לגולשי 'כיכר השבת' מאת כותב המדור ישראל שפירא:

ידוע שבכל הדורות היו מחלוקות לשם שמים, כולל כמובן המחלוקת בין החסידים והליטאים, שגרמה להשביח ולהפרות את תורתם של שני הצדדים עד דורנו. ברור לן שכשיבוא מלך המשיח, יתאחדו הזרמים השונים לעדה אחת קדושה.

"אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" דרשו רבותינו לרבות תלמידי חכמים, ודי בזה, ומשום מראית עין, נוסיף הדגשה לאלו שאינם מבינים זאת מעצמם:

את ההיסטוריה לא ניתן לשנות, וחקר ההיסטוריה התורנית מחייב להביא את העובדות כהווייתן, וידוע שבכל הדורות היו מחלוקות לשם שמים, כמחלוקת הלל ושמאי, וכך גם המחלוקת בין החסידים והליטאים. אין בדברים המובאים במאמר מלהוריד אף לא במעט מהמעט מכבוד צדיקי הדורות הקודמים, תורתם או קדושתם, ובעתיד עוד נראה, שדעת שני הצדדים הם דברי אלוקים חיים.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com