פרק י"ד: יחס אדמור"י צאנז לגר"א הוא לא פחות מ"קדושה עילאית", ובאידיש הוא מכונה "דער הייליגער ווילנער גאון", אך עדיין רחוק מהבעש"ט.
הפרקים האחרונים >>
- כשבעל התניא הציע שחכמי הספרדים יכריעו את הוויכוח
- החסידים חגגו בהלוויה והמתנגדים יצאו למסע נקמה
- הסופר החסידי שהותיר חותם היסטורי ופעל להעלאת עצמות הבעש"ט
- מה קרה כשהביאו את נשמת הגאון מוילנה לפני בית דין של מעלה?
אחד מזקני חסידי צאנז נאות לשתף אותי בסיפור בעניין על אדמו"ר "דברי חיים" זי"ע מייסד חסידות צאנז, שבדרך כלל מספרים רק את חציה, מפאת כבודו של הגר"א.
החצי הראשון הוא מוכר מאד:
ה"דברי חיים" שכידוע היה למדן גדול וכל רגע היה מדוקדק אצלו, ניצב פעם משך לילה שלם, רגלו האחת על הרצפה ורגלו האחת על הספסל, ודיבר ארוכות בגדולתו של הגר"א.
החצי השני שלא מסופר:
"בדרך כלל השפע חיים ובניו עוצרים פה", סיפר לי אותו חסיד, והמשיך מיד: "אבל שמעתי פעם אחת ויחידה מאחד אדמו"רי צאנז, שאחרי כל הלילה עתיר השבחים, הפטיר הדברי חיים: "ועדיין, איך הוא מגיע לדרגתם של תלמידי הבעש"ט".
אמר הכותב: זה מזכיר את מה שמספרים על הגאון רבי יוסף רוזין - הרוגוצ'ובר שפעם אחת האריך כ-3 שעות בשבחו של הגר"א, ואז סיים ואמר: "אבל ללמוד ידעו רק הרב׳ה (כך היה מכנה את הרמב"ם) והרב (הגרש"ז מלאדי בעל התניא)".
מבהילים וחריפים דבריו של אדמו"ר ה'שפע חיים' הגה"ק רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז זי"ע שהסביר ונימק את הסיבה למחלוקת הנוראה שיזם הגר"א כנגד רבותינו הקדושים הבעש"ט ותלמידיו, וכך דבריו:
"ברור כשמש אצלי שמזה הטעם היה הגר"א זי"ע מתנגד לדרך החסידות. דלכאורה יפלא איך הניחו מן השמים לגדול כמותו לכתוב את מכתבו הידוע, שכתב בשנת תקל"ב נגד החבריא קדישא, ועוד לכתוב זאת בערב יום כיפור, בשעה שכל יהודי זוכה להשגת רוח הקודש ורוח קדושה?!".
ממשיך ה'שפע חיים' מצאנז:
"... ואפשר דכן הראו מן השמים להגר"א מה שיהיה מאות שנים אחרי כן, שירד מצב החסידות עשר מעלות אחורנית, ויהיו עמי הארצות, שיכנו עצמם כחסידים, ובורים שיקראו עצמם יראי חטא, ויכסו את על מעשי רשעותם ואת שבע התועבות אשר בלבם באדרת של חסידות, ועל כן התנגד לדרך זה, ולאמיתו של דבר אלו ואלו דברי אלקים חיים".
עוד הובא בשם הרבי מצאנז: "ושמעתי מכ"ק אאמו"ר זי"ע ששמע פעם מזקה"ק מצאנז זי"ע שאמר, שהגר"א היה יחיד בדורו בנגלה ובנסתר. והגם שלפעמים נשמע איזה התייחסות אחרת מפיו לפי דרכו בקודש על גדולת הגר"א לעומת תלמידי הבעש"ט, והדברים עמיקין וטמירין בגבהי מרומים ולא כל מוחא סביל דא".
(דרשות חורש"י תשמ"א עמוד רי, ראה גם ב'שפע חיים' מכתבי תודה, מהדו"ב, חלק ב מכתב שלג)
•
הערה לגולשי 'כיכר השבת' מאת כותב המדור ישראל שפירא:
ידוע שבכל הדורות היו מחלוקות לשם שמים, כולל כמובן המחלוקת בין החסידים והליטאים, שגרמה להשביח ולהפרות את תורתם של שני הצדדים עד דורנו. ברור לן שכשיבוא מלך המשיח, יתאחדו הזרמים השונים לעדה אחת קדושה.
"אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" דרשו רבותינו לרבות תלמידי חכמים, ודי בזה, ומשום מראית עין, נוסיף הדגשה לאלו שאינם מבינים זאת מעצמם:
את ההיסטוריה לא ניתן לשנות, וחקר ההיסטוריה התורנית מחייב להביא את העובדות כהווייתן, וידוע שבכל הדורות היו מחלוקות לשם שמים, כמחלוקת הלל ושמאי, וכך גם המחלוקת בין החסידים והליטאים. אין בדברים המובאים במאמר מלהוריד אף לא במעט מהמעט מכבוד צדיקי הדורות הקודמים, תורתם או קדושתם, ובעתיד עוד נראה, שדעת שתי הצדדים הם דברי אלוקים חיים.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com