רמת למדנותם של חכמי ירושלים; מה חשב הראי"ה קוק?

פרק ו': סדרת הכתבות שעסקו ברמת למדנותם של 'חכמי ירושלים' בני הישוב הישן כפי שפורסם בלעדי באתר 'כיכר השבת' במדור 'היסטוריה ואקטואליה' מאת כותב השורות ישראל שפירא עוררו הדים רבים.

בצעירותו למד הגרי"א רבינוביץ בישיבת וולוז'ין, ובמהלך חייו היה ממקימי 'אגודת ישראל', ועמד בקשר שוטף עם גדולי רבני תקופתו כרבי חיים סולובייצ'יק מבריסק, רבי אליעזר גורדון מטלז, האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר, רבי חיים עוזר גרוז'ינסקי והראי"ה קוק. מהתארים שכתבו עליו גדולי דורו, ניתן ללמוד על ההערכה שרחשו לו.

באותם שנים עלו לארץ ישראל אלפי יהודים, והקימו מושבות חקלאיות שכונו "הקולוניות", ולמרות שרוב העולים החדשים היו יהודים שומרי תורה ומצוות, לא נשלחו אליהם רבנים מאנשי הישוב הישן. הגרי"א רבינוביץ ביקש מהרב קוק שכיהן באותם השנים כרבה של יפו, שישתדל כי יהיו רבנים בכל המושבות החדשות כמו בכל ערי ישראל ברוסיה: "וזה יתן עז לתורה ולכל דרכי היהדות לכל פרטיהם".

במכתבו טען הגרי"א רבינוביץ טענות קשות על אברכי ירושלים בני הישוב הישן, בין היתר: "אברכי ירושלים מוחזקים לבטלנים, כי מעולם לא ראו כי אם את ירושלים לבדה", ולכן מציע הגרי"א רבינוביץ "להביא אברכים מופלגי תורה ויראי ד' באמת מארץ רוסיא... ואשר יהיה בכחם למשך אחריהם את לבב בני המושבות , כי טובת תלמוד תורה דרבים בירושלים דורשת לקחת אברכים משם".

במכתבו הגרי"א רבינוביץ מציע לתקן את דרך הלימוד בירושלים: "יחד עם זה נרצה לדעת באיזה אופן אפשר לתקן דרכי הלימוד בירושלים", ומדגיש שירושלים לא הצמיחה 'גדול דור תלמיד חכם גדול ומצויין', וכך דבריו: "אשר נשתומם לראות כי עד היום לא יצא מירושלים עצמה לא לבד גדול הדור, כ"א גם לא תלמיד חכם גדול ומצויין".

הגרי"א רבינוביץ מסנגר על יהודי ירושלים שלדבריו אין שם למדנים, מפני שהם עסוקים בדקדוקי עניות: "ואין ספק שזה הוא מפני שהאברכים שם, גם היושבים באהלי התורה, יעסקו בדקדוקי עניות, ואינם יודעים דרכי הלימוד אשר הורו לנו רבותינו הגאונים, כהש"ך בחו"מ, המשנה למלך והפרי חדש, המחנה אפרים והקצות החשן, הנודע ביהודה ורבינו עקיבא איגר זצ"ל ודומיהם".

להלן תשובתו של הרב קוק לטענותיו של הגרי"א רבינוביץ. מכתבו של הרב קוק לגרי"א רבינוביץ נפתח בתשבחות כנהוג: "לכבוד הדרת הרב הגאון הגדול, אוצר חמדת ישראל, מו"ה יצחק אייזיק הלוי שליט"א, מח"ס היקר דורות-הראשונים, שלו' וברכה מקודש".

הרב קוק מחלק את תפקיד הרבנות לארבעה חלקים. הוראת אורח חיים, דיני ממונות, עסקי צרכי ציבור, ודרשות שלכך לא זוכים כל הרבנים.

הרב קוק מייחל להצליח להשיג רבנים שיהיו גם דרשנים, ואם יצלחו, אזי ברור שקרן היהדות תתרומם במושבות החדשות: "אם יצליח ד' בידינו להשיג רבנים, שיהיו ג"כ דרשנים טובים באמת, ויהיו באמת יראי ד' וחושבי שמו, החפצים לרומם את קרן היהדות באה"ק, אשער שתהיה פעולתם גדולה במושבות בע"ה".

לגבי טענותיו החריפות של הגרי"א רבינוביץ שאברכי ירושלים הם בטלנים, מגיב הרב קוק וטוען שמדובר רק בחיצוניות, והאמת שיש בהם בעלי כישרונות, פקחים, אלא שהביגוד הירושלמי הוא גורם שהאירופאים סבורים שהירושלמים בטלנים: "הבטלנות של אברכי ירושלים אינה כי אם בטלנות חיצונית. באמת נמצאים ביניהם בעלי כשרון נעלים, ופקחים מאד בהוויות עולם, נוסף על חשיבותם בתורה וביראת שמים, אלא שההלבשה המזרחית המוזרה לבני אירופא, שבני הישוב החדש הנם מהם, היא עושה אותם מוחזקים לבטלנים".

בהמשך דבריו הרב קוק מייחל שיתרמו מהגולה לאברכי ירושלים, או אז ימצא רבנים מקרב יהודי ירושלים שיתלבשו בבגדים "במדה של מיזוג, באופן שיהיה מקובל על הבריות בעלי נימוס אירופי", או אז "תוסר חזקת הבטלנות מאברכי ירושלים[1]".

לגבי טענותיו של הגרי"א רבינוביץ שיהודי ירושלים אינם יודעים את דרכי הלימוד, מגיב הרב קוק: "האמת אגיד לכבודו, שאין דרכי הלימוד בירושלים צריכים תיקון בנוגע לידיעת סדר הלימוד. יש להם להלומדים כל סגולות הלמדנות לא פחות מהמצויינים שבחו"ל. הם יודעים היטב את דרכי גדולי האחרונים, ועסוקים הם ג"כ בחידושים ופלפולים, ע"פ אותה הדרך הכבושה ללומדים, מאז הופיעו ספרי גדולי האחרונים בעולם".

אם כן מדוע מפורסם בכל העולם (באותם השנים), שמידת למדנותם של יהודי ירושלים היא פחותה מאחיהם בליטא?

על כך עונה הרב קוק ש"גדול דור" מתפרסם או על ידי "שטעלה" ברבנות חשובה, או על ידי ספר שהדפיס, ובירושלים אין לא את זה, ולא את זה: "הסיבה שלא יצא מירושלים עצמה גדול הדור, במובן של הפרסום, הוא באשמת המצב. כי גדול הדור אפשר שיתפרסם או ע"י רבנות חשובה, או ע"י ספרים שידפיס. ושתי אלה יחד לא היו באפשר בארץ ישראל בכלל, וק"ו בירושת"ו בפרט.

הרב קוק מעיד: "וכמה גדולי עולם נמצא בירושלים, שאינם כותבים כלל את חידושיהם, וכן היה תמיד".

ממשיך הרב קוק בעדות מרגשת במיוחד: "ובאמת אגיד לכבודו, שאנשים שהם גדולים בתורה, ממש ככל גאוני הדור המפורסמים, נמצאים בירושלים גם עכשיו... ובעצמם הנם ג"כ שפלים בעיניהם, ואינם יודעים כלל את ערכם. מובן שכאלה הנם מעטים במציאות, אבל ישנם... נמצאים ב"ה לעשרות ת"ח, הראויים לעמוד בשורה הראשונה עם כל המצוינים שבחו"ל, אלא שהעניות מדכאת את רוחם".

את מכתבו מסיים הרב קוק: "וצור ישראל יופיע על עצתנו, ויהי' עמנו בכל פעלנו. והי' זה שלו' וברכת ד' וטובו, כנפשו הרוממה ונפש דורש"ת הק' באה"ר ורגשי כבוד והדר", וחותם: "הק' אברהם יצחק ה"ק הנ"ל".

•

[1] דבריו המלאים: "אבל מובטחני, שאם רק ימצא אוצר של כספים בידי אחינו היראים באשכנז, ויוכלו לקבע פרס הגון וחשוב, באופן המספיק לפרנסה בכבוד, לרבני המושבות בעתיד אי"ה, אלא שעם זה יגלו דעתם שהם חפצים שתהי' התלבשת של הרב במדה של מיזוג, באופן שיהי' מקובל ג"כ על הבריות בעלי נימוס אירופי, שאז לא תהי' מזה מניעה, וממילא תוסר חזקת הבטלנות מאברכי ירושלים, ונוכל למצא מהם רבנים כאלה, שיוכלו לפעול לטובה על מצב היהדות שבמושבות".

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com