רבים היו הגדולים אשר נתברך בהם עמינו, כל אחד ואחד מיוחד בתחומו ושהשאיר חותמת לדורות. אך לא רבים הותירו לברכה אחריהם חיבורים רבים בתחומים שונים ובהיקף עצום כרבינו החיד"א. למעלה ממאה עשרים חיבורים חיבר, כחמישים מהם זכה ונדפסו עוד בחייו. אך ישנו חיבור אחד מבין כל החיבורים שהוא ייחודי בנושאו ולא מצוי, הלו הוא ספר 'מעגל טוב', סיפור מסעותיו של החיד"א בשנים בהן שימש כשד"ר עבור יושבי חברון של אותם ימים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
ספר זה, שזכה לתפוצה רבה והשפעה גדולה, בנוי משני מסעות שערך:
המסע הראשון החל בשנת תקי"ג והסתיים בשנת תקי"ח והוא סבב במצרים, תוניס, איטליה, צרפת, אשכנז, אנגליה, שוב לאיטליה, טורקיה ומשם חזרה לארץ הקודש.
המסע השני החל בשנת תקל"ג והסתיים בסופה של שנת תקל"ז. במסעו זה סבב החיד"א בכל המקומות בהן היה במסעו הראשון מלבד בארצות אשכנז אנגליה וטורקיה, כששב לאיטליה נסתיימה למעשה שליחותו. שם נשא את אישתו השניה שמשפחתה מפיסא הסמוכה לליוורנו ושם נותר לגור עד סוף ימיו, ועל אף כמיהתו הרבה לארץ ישראל לא זכה לשוב אליה בשנית.
מה הטעם שכתב החיד"א את סיפור מסעותיו?
לא את כל קורות חייו העלה החיד"א על כתב, הוא כתב אך את אשר קרהו במסעותיו כשד"ר. כפי הנראה היה זה כחלק מסיכום שליחותו וכפי שהיה עליו לכתוב את סכומי הכסף שקיבל עבור יושבי חברון כך תיעד את האירועים שהתרחשו, להיכן הגיע ומתי וכיצד נהגו בו וכן הלאה.
אכן, החיד"א לא היה הראשון לכתוב את מסעותיו, כבר קדמו לו נוסעים נוספים, שמספרם מועט כאמור, שתיארו את מסעותיהם, נוסעים כמו רבי אשתורי הפרחי, רבי פתחיה מרנגשבורג, רבי עובדיה מברטנורא, רבי יהוסף שווארץ ונוסעים נוספים, אך הם כולם תיעדו את סיפור מסעם לארץ ישראל ואל המקומות הקדושים ושאר ישובים שבה, ואילו החיד"א תיאר את מסעו בכיוון ההפוך. ולכן ידיעות רבות על חיי היהודים בקהילות שונות בעולם זכינו לקבל דרך החיבור שלו יותר מאשר משאר חיבורים.
הטעם שהתמיד החיד"א בכתיבת המסעות שלו מתבאר בשני מקומות בדבריו בהרחבה יותר:
האחד הוא, טעם שכתב בהקדמותיו לספר, לפי שיש להודות ולהלל לשבח ולפאר לריבון העולמים על כל חסדיו אשר גמל עמו בכל יום ובכל עת ושעה, שכן כל הדרכים בחזקת סכנה ועלה בידו לעבור את המסע כשהוא שלם בגופו.
והשני הוא לפי שהחיד"א שהיה רגיל לשבת בארץ בקרב חכמים וסופרים, מצא עצמו בודד במסעותיו ופעמים שאף מוקף באנשים שהצרו צעדיו וציערו אותו, משום כך מצא החיד"א את הכתיבה כמקום מפלט, בחינת 'וקנה (קולמוס) לך חבר' (ראה מאירי אבות פ"א מ"ו). וכפי שכתב החיד"א לאחר שתאר צער שנגרם לו בעקבות התנהגות משרתו במסע "אבל זאת אעשה לפכוחי צערין, ודאגה בלב איש ישיחנה, לכן במקלי עברתי (כתבתי בקולמוסי) בבא דואג, וה' הטוב יכפר בעד כן יהי רצון".
כתב היד של החיבור
כתבי היד של ספר מעגל טוב היו גנוזים יחד עם פנקסים נוספים רבים מכתי"ק של החיד"א במשך כמאה שנה, בתחילה בידי בנו הגדול רבי רפאל ישעיה אזולאי זלה"ה שהיה רבה של אנקונה שבאיטליה ואח"כ בידי בנו ר' משה אזולאי זלה"ה.
בביתו של רבי אברהם ביקר החכם ר' אברהם מוסאפיה זלה"ה וראה את כתבי היד והעתיק מתוכם כמה דברים שמצא בהם טעם לשבח כדוגמת תפילות וסגולות שונות והעתיק גם קטעים ממעגל טוב, אותם ליקוטים הגיעו לאחר שלושים שנה למו"ל יוסף שבתי פרחי והוא העלם על מזבח הדפוס בשנת תל"ט בדפוסו של רבי אליהו בן אמוזג שבליוורנו.
אך כאמור היה זה ליקוט חלקי בלבד והוא אכן נקרא בשם 'מעגל טוב הקצר'. מאז עבר הספר כמה גלגולים נוספים עד שלבסוף הודפס בשלימות על ידי חברת 'מקיצי נרדמים' בראשות ר' אהרן פריימן ז"ל, בתרפ"א הדפיס בברלין את החלק הראשון מהספר ובתרצ"ד השלים את כולו עם מבואות והערות ומפתחות מפורטים.
הספר, למרות העבודה שנעשתה עליו על ידי רבי אהרן פריימן, עדין נשאר לא ברור בחלקו. אחת הסיבות השבמהדורה זו היו מעט טעויות כדוגמת דילוג קטע או מספר מילים עקב 'טעות הדומות' וגם בגלל המילים הרבות שהיו בו מלשונות לעז רבות בהן השתמש החיד"א כדוגמת איטלקית, ספרדית, צרפתית, ערבית, טורקית ולאדינו. שימוש במגוון שפות יכול להקשות על הקורא להבין את כוונת המחבר ולמרות שבמהדורה של מקיצי נרדמים נכתבו תרגומים וביאורים עדין לא היה זה די הצורך והספר נותר בחלקו קשה להבנה ולא נגיש לקורא.
לאחרונה יצאה מהדורה חדשה של הספר על ידי מכון המאור הכוללת מבואות מפורטים ומורחבים ותרגום של כל המילים הלועזיות שבספר בצורה שמקילה על הקורא להבין את הכל ומנעימה את הקריאה. בנוסף נפתחו מאות מראי מקומות למליצות הרבות שנהג החיד"א לשלב בכתביו ואף התווספו קונטרסים נוספים כמו הנהגות החיד"א שכתב לעצמו, רשימת הספרים שהיו ברשותו ואף קונטרסים נוספים עם מעשיות מכתב ידו של החיד"א כמו 'קן ס'יפור' וקונטרס 'קיצור זכרון מעשיות ונסים' וליקוטים נוספים ואף מבוא רחב לכל ספרי החיד"א שבהוצאה.
נביא כמה קטעים מתוך מעגל טוב:
- בשנת תקט"ו היה החיד"א בצרפת והלך אל הספרייה הגדולה שבפריז, על כך הוא מספר: "והלכתי לביבליאוטיקא (ספרייה) וראיתי שם כעשרים אנשים קורין ומעתיקין, ושאלתי לעומד שם אם יש איזה ספר כתיבת יד מהרמב"ם, הוא ענה 'הנה היום הזה ספרין פתיחו מהדפוס, וביום הששי מהכתיבה' (באותו היום היה אגף הדפוס פתוח ואילו האגף של כתבי היד אותו ביקש החיד"א לראות נפתח רק ביום שישי) 'אלי תבוא ביום הששי ואראך כל ספרי כתיבת יד שלכם, ומ"מ יש אתנו הרמב"ם בדפוס אם יש את רצונך הואל וקח', ומפני הכבוד לקחתי הרמב"ם מגדל עוז וישבתי וקריתי שני פרקים, ואחר כך קמתי וראיתי ספרי ישראל ראשונים לכל, אבל הן הן מעט מהרבה, אמנם יש שם בתים מלאים מספרי כל הדתות והחכמות בכל הלשונות דבר להפליא" (יב אב תקט"ו).
- באיטליה ראה החיד"א לראשונה פיל, וכך תיאר זאת בספרו: "ראיתי פיל, והיה בן ט' שנים וגובהו ועוביו למעלה מגמל, ואמרו שגדל עוד ל' שנה וחי יותר מק' שנים, והוא נוטר איבה ועיניו קטנים מאוד, ואזניו רחבות מאוד, ומאריך אפיה כשלוש אמות, ובחרטומו משתמש לאכול ולשתות. ובירכתי בשם ומלכות ברוך משנה" (י ניסן תקל"ה).
- על סיור שערך באיטליה מספר החיד"א :"עם סיניור דניאל הנזכר הלכתי לפלאסה חאן מארקו ועלינו לקאנפאנילא (מגדל פעמונים) עד מקום הקאנפאנאס (הפעמונים) וכל ויניציא כולה כמות שהיא נראית משם. והלכנו לסיק"א (מקום הטבעת המטבעות), וראיתי טובעים דוקטאטיס (דוקאט-מטבע). וראיתי גם הביבליאוטיקא (ספרייה) והיא קטנה מאד, אך יש שם חדר מלא צורות אנשים ונשים של שיש, וצורות עופות טורפי אדם ותינוק וצורות נשים בעלות מלחמה, דברים מבהילים. ובפתח הציק"א צורות ענקים של שיש להפליא. ובפלאסה (ארמון) צורות ד' סוסים ברונזו (מברונזה), ואחד הרואה בעיניו יראה כאילו הם המדברים" (כז תשרי תקל"ז).
- גם על חיבורים שראה במסעו מספר החיד"א: "ראיתי בעיר בירסילו שהוא מדוכוס מודונא (דוכסות מודונא) פירוש על השו"ע יו"ד מהחכם כמה"ר שלמה שער אריה, אחי מהר"ר שמואל שער אריה בכת"י מראש ועד סוף. ושם ראיתי פירוש הלכות הרי"ף מגילה ופסחים בכת"י מרבינו יאודה אל מדארי, והיה ישן נושן בלוי מאוד, וראיתי שמביא שם תמיד דברי הגאונים רב סעדיא ורב דוסא בנו ורב שרירא ורב האיי וזולתם. ושם ראיתי פסקי הלכות כת"י לבן אלישע על תרי פירקי קמאי בקידושין, ושם נאמר שכבר כתב בפי' הסוגיות וההגהות, וכמדומה שראיתי פעם מזכיר בית יוסף אך איני יודע אם הוא הגהה מבחוץ (הוספה מאוחרת לכתב היד) ולא ידעתי שמו ושם עירו וזמנו. ושם ראיתי כמה קונטרסים כת"י מקבלה קדמונית וידיעת שמות הקדושים ופירוש מרכבה. ושם ראיתי השיר שחיבר רב סעדיא במנין האותיות שכבר הוא בדפוס. אך כתוב שם, דדרך בדיחותא שאל הגאון רב סעדיא לחייט 'כמה תפירות תפרת היום?' (החייט נפגע מכך) והשיבו 'אתה יודע כמה אותיות יש בתורה?', והיה לו צער לגאון שמימיו לא שאלו אדם ולא ידע להשיב - רק הפעם ההיא, ונצטער זמן רב ולא ידע לכוין המנין, עד שהשביע בשם ובא מלאך וגילה לו, ושמח על הדבר מאוד" (א סיון תקל"ז).
>> למגזין המלא - לחצו כאן
מקורות: מבוא לספר מעגל טוב, מהדורת מכון המאור תשפ"א