לנוכח הבנת חומרת האתגרים העומדים כעת בפני עם ישראל, אחד הלוחמים בסביבות עזה, כותב הערב (ראשון) מכתב לבחורי הישיבות.
בפתח המכתב נכתב: "לאחי היקרים בני הישיבה, ולכל מאן דבעי מעולם הישיבות, ד' עליהם יחיו. אני כותב אליכם משדה המערכה סביב עזה. עת גדולה היא לישראל. בימים אלו עם ישראל מתמודד מול אתגרים קשים ומורכבים, הכרוכים גם בכאב גדול על הנפגעים ועל כבוד ה' וכבוד ישראל שחולל. אמנם, ודאי וודאי שהקב"ה חשבה לטובה ודיבר טוב על ישראל, כדי לגדל את העם כולו, ולהצמיח קומה נוספת בתהליכי גאולת ישראל".
"הרוח של הלוחמים איתנה מאוד", מבהיר הלוחם, "גילויים אדירים של אמונה ומסירות מופיעים במחנות. ישנם הרבה למעלה ממאה (!) אחוזי גיוס למילואים, כולל אנשים שהתייצבו למרות פטורים רפואיים וכדומה. כולם חפצים להיות חלק ממלחמת המצווה, ולעמוד יחד בקשרי המלחמה. מתוך מדריגה זו של כלליות ומסירות, מתפרץ בקרב הלוחמים גם צימאון גדול לתורה ואמונה".
"ואני", מוסיף אותו לוחם, "לא באתי אלא לעורר ולעודד. חייבים אנו, לומדי התורה, לקחת אחריות! אנו נקראים להיחלץ מהקטנות והחולשה, ולמלא את עם ישראל בעוצמות של תורה. בלשון הקודש המלחמה בפועל כרוכה יחד עם מלחמתה של תורה: "אשר לקחתי... בחרבי ובקשתי", כפשוטו, וכתרגומו: "בצלותי ובעותי". צריכים אף אנו להיחלץ חושים לעזרת ישראל ותשועתו, "אלף למטה אלף למטה". לא עת קטנות ופרטיות העת הזו, אלא עת מסירות ועליית מדרגה, בכמות ובאיכות".
לדבריו, "פעמים רבות אנו נזכרים שלא אכלנו יום שלם, וודאי שגם בעולם התורה ראויים ויכולים אנו להשקיע כוחות מוגברים בעת זו, יום ולילה לא ישבותו. אפשר להתפלל וללמוד להצלחת איש פרטי, אך העיקר הוא כוונה פנימית לישועת האומה כולה. התורה היא עוז לישראל, לכל ישראל, לעם ישראל. וממנה נובעים ומושפעים עוז ותעצומות לעם, וכוח למובילי המערכה, להרבות קידוש השם בעולם".
עוד הוא כותב במכתב לבחורי הישיבות: "לחיילים שאיתנו אני אומר שאין זה הזמן לעדכונים וחדשות, וכך גם אני אומר לכם, אחי ורעי. עת גדולה זו דורשת מאיתנו להשקיע ולהתמסר. לא לדבר על המאורעות מבחוץ, אלא לחולל ולפעול לטובת ישראל במסירות עבודת ה' שעלינו. פחות שאננות, פחות קפה, יותר אחריות ויותר גבורה. ובע"ה, נקום יחד לעזרת ד' בגיבורים, והחלש יאמר גיבור אני!".
הצגת כל התגובות