כיכר השבת

היסטוריה ואקטואליה

הגאון הליטאי שהיה מאיר פנים והתרחק מהקנאות

בעולם הישיבות בליטא, בסוף המאה הי"ט, אחד מגאוני ישראל היה הגאון רבי שׁימֶען שְׁקוֹפּ זצוק"ל. הוא היה מאיר פנים לכל אחד, ורחוק מקנאות; ומה היתה גישתו לציונות? (היסטוריה)

| 19 | כיכר השבת |
רבי שמעון שקופ
רבי שמעון שקופ (צילום: ללא קרדיט)

פרק י"ז: בעולם הישיבות בליטא, בסוף המאה הי"ט, למדו בעת ובעונה אחת בין 2000 תלמידים ל-10000. אחד מגאוני ישראל היה הגאון רבי שׁימֶען שְׁקוֹפּ זצוק"ל.

הגרש"ש נישא בגיל 21 ללאה אידלביץ אחיינית של הגאון רבי אליעזר גורדון, ששלוש שנים אח"כ מינה אותו לר"מ בישיבתו בטלז, בגיל 24 בלבד.

הפרקים האחרונים בסדרה על גאוני ליטא >>

בישיבת טלז פיתח הגר"ש שקופ את שיטת לימודו המפורסמת. בין תלמידיו היו הגר"א ווסרמן, הרב מפוניבז' ועוד. הגר"ש שקופ עזב את ישיבת טלז בשנת תרס"ג (1903) ככה"נ מחמת המחלוקת על פולמוס המוסר שכלל אלימות פיזית. הגר"ש שקופ תמך במוסר, אולם לא היה איש מלחמות.

הגר"ש שקופ כיהן כר"מ בישיבת מאלטש, ובשנת תר"פ (1920) התבקש על ידי הגרח"ע גרוזינסקי להתמנות כראש ישיבת "שער התורה" גרודנא, שם למדו אצלו הגאונים רבי חיים שמואלביץ, רבי שמואל רוזובסקי, רבי אליהו מישקובסקי ועוד.

בשנת תרפ"ח (1921) פרסם הגר"ש שקופ את חיבורו הגדול "שערי יושר" ושנה לאח"מ נסע לארה"ב לאסוף כסף לישיבת גרודנא, ונשאר בה קרוב לשנה. בתקופה זו מסר הגר"ש שקופ שיעורים בישיבת רבנו יצחק אלחנן בניו יורק (שעל יד ישיבה יונברסיטי) ובשל לחצים של גדולי ישראל כהגרח"ע גרוזינסקי והחפץ חיים, חזר לליטא.

לאחר שחזר לליטא התקבע מעמדו של הגר"ש שקופ כאחד מגדולי ישראל המובהקים. כעדות לכך אנו רואים שבכל הכרוזים מטעם גדולי ישראל, הגר"ש שקופ חתום אחד משלושת הראשונים מיד לאחר מרנן הגרח"ע גרודזנסקי והחפץ חיים (כך כותב הסופר החסידי ר' אהרון סורסקי).

רבי שמעון שקופ (משמאל)

הגר"ש שקופ פעל במסגרת "אגודת ישראל", אם כי בצורה מינורית. הגר"ש שקופ היה מאיר פנים לכל אחד, ורחוק מקנאות. סיפורים שסופרו על גאוני ישראל כדוגמת הגרב"ד ליבוביץ שהיה פותח את דלת ביתו ללא יהודים כדי חרך צר בלבד כדי שלא להיכשל בהסתכלות בפני אדם רשע, לא סופרו על הגר"ש שקופ. להיפך, הגר"ש שקופ היה פותח בשיחה לבבית עם הדוור שהביא לו את המכתבים לביתו, ומציע לו לטעום דבר מה.

גישתו של הגר"ש שקופ לציונות הייתה על התפר. הגר"ש השתייך לחוגי "אגודת ישראל", וכמו רבים מחבריה אהד את הרעיון של עם ישראל חוזר לארצו שלא במסגרת התנועה הציונית החילונית. ברם, בניגוד להתבטאויות מפורסמות של גדולי ישראל כנגד התנועה הציונית החילונית כגון הגר"ח מבריסק, בנו הגרי"ז, הגרב"ד ליבוביץ, הגר"א ווסרמן ועוד - לגר"ש שקופ לא נודעו התבטאויות כגון אלו. כדוגמה למתינות זו ניתן לראות שאת ספר "שערי יושר" שהדפיס הגר"ש הוא העניק לאגודת ידידי האוניברסיטה העברית בוורשא.

לקריאה נוספת:

- 'דרכי הלימוד בישיבות ליטא במאה התשע-עשרה'. עבודת מחקר לשם קבלת תואר מוסמך מגיש: שלמה טיקוצינסקי החוג להיסטוריה של עם ישראל האוניברסיטה העברית בירושלים תשס"ד. (נפוץ להורדה באופן חינמי בגוגל).

- שי עקביא ווזנר, חשיבה משפטית בישיבות ליטא - עיונים במשנתו של הרב שמעון שקופ, הוצאת מאגנס, ירושלים, 2016

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
תוכן שאסור לפספס
19 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
10
במכתב ששלח הרב שקופ לרב וינוגרד, הוא מבקש סיוע במציאת מקום בארץ: ...מה מאד ערגה וכלתה נפשי לזכות לעלות לארה"ק, כי מלבד חשק הנמרץ לכל איש אוהב ציון לחסות בצל ארץ הקודש, ליבי אומר לי תמיד: מי יתן ואזכה להגדיל תורה בארץ הקודש...
9
ידוע שאחרי שנפטר הטבריגערוב זצוק"ל ר"י מרכז הרב הראי"ה זצ"ל פנה לגר"ש שקופ שיכהן כראש הישיבה. בסוף זה לא קרה י"א בגלל שהגרא"י חלק עליו בורת שיטת הלימוד וי"א שניסה לעלות לארץ ולא הצליח. אך ייחסו לציונות ולדרכו של הראי"ה קוק זי"ע היתה ידועה באהבה עמוקה גם אם היו מחלוקות כאלו ואחרות.
8
שכחתם פרט מאוד חשוב-הגר"ש שקאפ ניסה להתמנות לראש ישיבת מרכז הרב ורק בשל סיבות טכניות זה לא יצא. למעשה זה הנס של עולם הישיבות שלא נתמנה כי א"כ לא היו לומדים זאת כמו היום.

הצגת כל התגובות

7
יש תמונה יפה של רבי ברוך בער, ורבי שמעון שקופ (עם מטריה ביד), יושבים על ספסל ומשוחחים. אהבתי את התמונה.
6
האדמור ממבקשי אמונה גם כן קנאי נגד הציונות והבחירות, ובכל זאת הוא מאיר פנים לכל אדם ומכתת רגליו לקרב רחוקים, שבוע שעבר חיים גולדברג העלה פה באתר, תמונות מהרבי ממבקשי אמונה בהיותו בצפת, ורואים את הרבי משוחח בלבביות עם כל סוגי הנערים, היה שם נער אחד כמעט ללא חולצה, והרבי מדבר אתו בטבעיות, כאילו שהוא
5
תלמידו המובהק הגאון רבי יצחק דוב קופלמן היה מגדולי מתנגדי הציונות והאגודה ואף דיבר הרבה נגדם
4
הגרש"ש גם זכה ונכדו חלל צה"ל. נפל בשבי הסורי ונהרג על קדה"ש, הי"ד!
עיין תנחומא דברים ס' ד', שם מבואר דבר מזעזע, שהקב"ה לא ינקום את דמם, של אלו שעברו על השבועות! וז"ל: אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, אם אתם מקיימין את השבועות, מוטב. ואם לאו, אני מתיר בשרכם; כצבאות וכאילות שאין להם דורש ומבקש, "כך לא אדרוש את דמכם". (וכידוע שאחד השבועות זה לא לכבוש א"י לפני משיח, כפ
איפה כתוב שאסור לכבוש לפני משיח?
אז ככה עוד לפני איסור השבועות, עיין רמב"ם שכותב בהקדמתו למניין המצוות סוף שורש י"ד, שכיבוש העיירות לא יהיו אלא רק כשיש מלך וסנהדרין וכהן גדול, וכן כותב שם שרק בזמן הבית מותר להלחם בשביל מלחמת מצוה. וכן "אגרות משה" (כרך ז') חו"מ ח"ב סימן ע"ח, פוסק שצריך לשאול באו"ת וסנהדרין גם במלחמת מצוה, ובלי זה אס
עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים מה שהיה נכון לדורות של הראשונים אינו נכון לדורות של האחרונים. בעת אחת אמר משה רבינו "אל תעלו ואל תילחמו" ובעת אחרת אמר "עלה רש", ורבותינו הראשונים דברו בעניין הזה על מה שנכון לתקופתם. ומאחר וניטלה הנבואה, אין לצפות מהקדמונים לדעת מה תוליד התקופה הרחוקה מימיהם, ואין לר
במילים אחרות עת לבטל הלכות, ועת לכתוב שטויות ומינות, אבל שכחת שאם אין לך מה לענות, אז גם עת לשתוק... ציינתי לך המקורות, ואיסור לא יעלו בחומה נאמר עד ביאת המשיח, כמפורש במגילת אסתר על הרמב"ם, (ואגב גם בשה"ש רבה). ויש עוד עשרות שו"ת ראשונים ואחרונים שפסקו את איסור השבועות, כגון רשב"ש סי' ב, פסקי ריא"ז
שחכתי לצטט לך את כל לשונו של המגילת אסתר על הרמב"ן מצוה ד', שמבואר מדבריו שהאיסור הוא עד ביאת המשיח. וז"ל: לפי שמצוות ירושת הארץ לא נהגה רק בימי משה ויהושע ודוד, וכל זמן שלא גלו מארצם, אבל אחר שגלו מעל אדמתם, אין מצווה זו נוהגת לדורות עד עת בוא המשיח, כי אדרבה, נצטווינו לפי מה שאמרו בסוף כתובות (דף
במגילת אסתר לא להלכה. רבים כתבו דברים לא להלכה
3
נו ואז מה? האם בגלל שלא דיבר רע על הציונות, לכן מה? לכן כביכול תמך או הסכים לתנועה הזאת? מי לנו גדול מהח"ח זי"ע, שהיה נגד התחברות לציונים או לשבח אותם, עיין ב"קובץ מאמרים" לרבי אלחנן ואסרמן זי"ע, שמעיד הרבה פעמים מה שראה בעצמו דעת החפץ חיים לגבי התחברות עם הציונים.
נכדתו היתה חברת כנסת מטעם מפ"ם ויש מכתבים שלו אליה ידידותיים ואוהבים
טענו חיטים והודה בעגבניות רקובות , מישהו דיבר על דעת הח"ח ?? אז מה הקשר אף אחד לא ניסה לטעון שהח"ח לא התנגד . ולגבי הגר"ש שקופ אכן זה שלא פעל זו ראיה חלושה מאוד אם בכלל
2
סתם כתבה משקרת בלי שום תוכן
1
אתה מסיק מסקנה על סמך השערות בלבד ! מעבר לזה תחשוב מה הוספת בכתבה וכי מישהו חשב שהגר"ש שקופ פעל בנושא ברור לכולם שלא כי אנו יודעים מי פעל בנושא והוא לא התפרסם בנושא זה כך שאף אחד לא חשב שהוא היה פעיל בנושא זה אבל האם תמך הוא התנגד אינך יודע וכל דבריך הם השערות לא ביסוס במחילה אבל דבריך שווים פחות מד
אולי גם יעניין אותך
עולם הישיבות