הגאון הליטאי שהיה מאיר פנים והתרחק מהקנאות

רבי שמעון שקופ (צילום: ללא קרדיט)

פרק י"ז: בעולם הישיבות בליטא, בסוף המאה הי"ט, למדו בעת ובעונה אחת בין 2000 תלמידים ל-10000. אחד מגאוני ישראל היה הגאון רבי שׁימֶען שְׁקוֹפּ זצוק"ל.

הגרש"ש נישא בגיל 21 ללאה אידלביץ אחיינית של הגאון רבי אליעזר גורדון, ששלוש שנים אח"כ מינה אותו לר"מ בישיבתו בטלז, בגיל 24 בלבד.

הפרקים האחרונים בסדרה על גאוני ליטא >>

• מול גדולי התורה, בשיא ה'מבחן' - השיעור הופסק
• כשתלמידי 'הגאון מוילנה' דנו בשיטת הגר"ח מבריסק
• הגאון הליטאי שכמעט ומונה לראש ישיבת 'מרכז הרב'
• למה בישיבת 'מרכז הרב' דחו את רבי שמעון שקופ?

בישיבת טלז פיתח הגר"ש שקופ את שיטת לימודו המפורסמת. בין תלמידיו היו הגר"א ווסרמן, הרב מפוניבז' ועוד. הגר"ש שקופ עזב את ישיבת טלז בשנת תרס"ג (1903) ככה"נ מחמת המחלוקת על פולמוס המוסר שכלל אלימות פיזית. הגר"ש שקופ תמך במוסר, אולם לא היה איש מלחמות.

הגר"ש שקופ כיהן כר"מ בישיבת מאלטש, ובשנת תר"פ (1920) התבקש על ידי הגרח"ע גרוזינסקי להתמנות כראש ישיבת "שער התורה" גרודנא, שם למדו אצלו הגאונים רבי חיים שמואלביץ, רבי שמואל רוזובסקי, רבי אליהו מישקובסקי ועוד.

בשנת תרפ"ח (1921) פרסם הגר"ש שקופ את חיבורו הגדול "שערי יושר" ושנה לאח"מ נסע לארה"ב לאסוף כסף לישיבת גרודנא, ונשאר בה קרוב לשנה. בתקופה זו מסר הגר"ש שקופ שיעורים בישיבת רבנו יצחק אלחנן בניו יורק (שעל יד ישיבה יונברסיטי) ובשל לחצים של גדולי ישראל כהגרח"ע גרוזינסקי והחפץ חיים, חזר לליטא.

לאחר שחזר לליטא התקבע מעמדו של הגר"ש שקופ כאחד מגדולי ישראל המובהקים. כעדות לכך אנו רואים שבכל הכרוזים מטעם גדולי ישראל, הגר"ש שקופ חתום אחד משלושת הראשונים מיד לאחר מרנן הגרח"ע גרודזנסקי והחפץ חיים (כך כותב הסופר החסידי ר' אהרון סורסקי).

הגר"ש שקופ פעל במסגרת "אגודת ישראל", אם כי בצורה מינורית. הגר"ש שקופ היה מאיר פנים לכל אחד, ורחוק מקנאות. סיפורים שסופרו על גאוני ישראל כדוגמת הגרב"ד ליבוביץ שהיה פותח את דלת ביתו ללא יהודים כדי חרך צר בלבד כדי שלא להיכשל בהסתכלות בפני אדם רשע, לא סופרו על הגר"ש שקופ. להיפך, הגר"ש שקופ היה פותח בשיחה לבבית עם הדוור שהביא לו את המכתבים לביתו, ומציע לו לטעום דבר מה.

גישתו של הגר"ש שקופ לציונות הייתה על התפר. הגר"ש השתייך לחוגי "אגודת ישראל", וכמו רבים מחבריה אהד את הרעיון של עם ישראל חוזר לארצו שלא במסגרת התנועה הציונית החילונית. ברם, בניגוד להתבטאויות מפורסמות של גדולי ישראל כנגד התנועה הציונית החילונית כגון הגר"ח מבריסק, בנו הגרי"ז, הגרב"ד ליבוביץ, הגר"א ווסרמן ועוד - לגר"ש שקופ לא נודעו התבטאויות כגון אלו. כדוגמה למתינות זו ניתן לראות שאת ספר "שערי יושר" שהדפיס הגר"ש הוא העניק לאגודת ידידי האוניברסיטה העברית בוורשא.

לקריאה נוספת:

- 'דרכי הלימוד בישיבות ליטא במאה התשע-עשרה'. עבודת מחקר לשם קבלת תואר מוסמך מגיש: שלמה טיקוצינסקי החוג להיסטוריה של עם ישראל האוניברסיטה העברית בירושלים תשס"ד. (נפוץ להורדה באופן חינמי בגוגל).

- שי עקביא ווזנר, חשיבה משפטית בישיבות ליטא - עיונים במשנתו של הרב שמעון שקופ, הוצאת מאגנס, ירושלים, 2016

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com