פרק ט"ו: סיפורו של הגאון הליטאי שכמעט מונה לכהן כראש ישיבה בישיבת 'מרכז הרב', אולם עקב כך שב'מרכז' העדיפו את שיטת הלימוד המקובלת מאדונינו הגר"א מווילנה, המינוי בוטל.
הפרקים האחרונים בסדרה על גאוני ליטא >>
- מה היא יגיעה? כשהעיון בסברא גורם לזיעה במצח
- הסיפור האמיתי: למה 'רבי ברוך בער' לא מונה לראשות ישיבת טלז?
- מול גדולי התורה, בשיא ה'מבחן' - השיעור הופסק
- כשתלמידי 'הגאון מוילנה' דנו בשיטת הגר"ח מבריסק
הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ נולד בליטא בשנת תר"כ (1860). חניך ישיבות מיר וּוֹלוז'ין, הרביץ תורה כמעט שישים שנה בישיבות טלז, מלטש בבריינסק, וגרודנה. ספריו 'שערי יֹשֶר' ו'חדושי רבי שמעון יהודא הכהן' הינם אבן יסוד בישיבות בימינו.
במקורות שמוכיחים את סיפור זה (וכפי שנביא בפרקים הבאים) נכתב על הגר"ש שקופ כמועמד ל'ר"מ ראשי' בישיבת 'מרכז הרב'. 'ר"מ ראשי' הוא לא פחות מראשות הישיבה בפועל, וכגון ראשות הישיבה המשולשת בפוניבז' בתקופת רבותינו הגר"ש רוזובסקי, הגר"ד פוברסקי, והגראמ"מ שך.
הגר"ש שְׁקוֹפּ הוסיף על שיטת הפלפול של הגר"ח מבריסק מדיליה עד שהגרד"צ קרלנשטיין סיפר שהגר"ח מבריסק, סבר שהוא הגזים. בעולם הישיבות מקובל לומר: "בעוד הגר"ח בירר 'מה', הגרש"ש בירר 'למה'".
רבים מתלמידי ישיבת 'מרכז הרב' הזכירו את הפספוס הגדול שהגאון רבי שמעון שקופ כמעט מונה לכהן בראשות הישיבה. כתבו בעניין הרב יצחק שילת, וקדם לו הרב משה צבי נריה.
לטענת הרב שמריה גרשוני, סדר הדברים לא היה שהראי"ה קוק הזמין את הגר"ש שקופ ל'מרכז הרב', אלא הגר"ש שקופ ביקש לכהן כראש ישיבת 'מרכז הרב', וכדלהלן:
בשנים הראשונות להקמת ישיבת 'מרכז הרב' בירושלים (תר"פ -1920 לערך), וכהונת הראי"ה קוק כרב ראשי לארץ ישראל, פנו רבים מגאוני ליטא אליו בבקשת עזרה במשרה תורנית בארץ ישראל.
אחד מהרבנים שפנו לראי"ה קוק היה רבי שמעון שקופ שבתחילה רצה להעלות את כל ישיבתו מגרודנה לארץ ישראל, וכתב לראי"ה קוק מכתב מתאריך ב' באדר א' תרפ"א (1921) בו מבקש עזרה בעלייתו הוא והרבנית.
שלושת רבעי שנה לאח"מ, פנה הגר"ש שקופ לרבי ישעיהו זאב וינוגרד שיסייע לו להתמנות לראש ישיבת 'עץ חיים' בירושלים. הרב וינגורד השיב לו שהגר"ש שקופ ראוי לייסד ישיבה עצמאית בירושלים.
בהמשך הגר"ש שקופ כתב מכתב לרב וינוגרד, בו הוא מבקש סיוע במציאת מקום בארץ בו נכתב בין היתר:
"מה מאד ערגה וכלתה נפשי לזכות לעלות לארה"ק... ליבי אומר לי תמיד: מי יתן ואזכה להגדיל תורה בארץ הקודש".
באמצע שנת תרפ"ה (1925), פנה הגר"ש שקופ אל ראשי 'אגודת ישראל' בווינה והציע להם שיעזרו לו להקים ישיבה בירושלים. ההצעה לא נענתה.
ממכתבו של המשגיח רבי יהודה לייב חסמן לגרי"ח זוננפלד (ט"ו באב תרפ"ה – 1925), אנו שוב למדים על כמיהתו של הגר"ש שקופ לעלות לאה"ק ולהקים ישיבה, וכך כתב הגרי"ל חסמן: "כאשר הגאון הנודע ר' שמעון שקאפ המפורסם... רצונו לעלות לארץ הקודש".
הגר"ש שקופ בעצמו כתב לגרי"ח זוננפלד בענין זה, שהוא נמנע מלעלות לאה"ק כל עוד שלא מובטח לו משרה תורנית, וכך דבריו:
"הנה כאשר גם נפשי תערוג ותהמה לזכות להתקרב אל מקום הקודש ולמצוא מקום שמה להרביץ תורה ולהשפיע מכוחותי כאשר חנני ה', אבל למרות אדיר חפצי זה, עד כה לא נזדמן לפני מקום מוכשר לפי רוחי וטעמי".
המשך יבוא...
לקריאה נוספת:
- קובץ המעיין תשרי תש"ע, הרב שמריה גרשוני: "עד אשר אמצא מקום במשכנות לאביר יעקב". רבי שמעון שקופ זצ"ל וכהונת ראש ישיבת 'מרכז הרב' – מסורות ועובדות', שם מובאים מעל 70 מקורות לנושא זה.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות