ניצחנו. באמת. כל הכבוד לישראל. הצלחנו לנצח את ארץ המגף והפכנו למדינה עם מערכת פוליטית - פחות יציבה ממנה.
למגזין המלא >> הקליקו כאן <<
בזמן שהאולפנים, הפרלמנטים ושולחנות ה'שוּלֶם זוּכֶר' עסוקים בשאלה למי והאם יהיו 61 בבחירות הקרובות, באיטליה, שנאלצת שוב ושוב להקים ממשלות עם אינספור מפלגות שנופלות במהירות - נראה כי איטליה קרובה מתמיד להכרעה פוליטית בבחירות שייערכו בעוד קצת יותר משבועיים.
איך השיטה עובדת באיטליה? מי המועמדים? ואיך כל זה אמור להשפיע עלינו? יצאנו לבדוק ולעשות סדר.
חוקי הפורמט
תחילה אולי כדאי להבין את שיטת הבחירות של האיטלקים ונשתדל שלא לגרום לכם לקחת ריטלין בשביל להבין אותה.
נתחיל מהדומה - באיטליה בונים קואליציות שמרכיבות ממשלה מהפרלמנט. השונה - כמעט הכל. בכדי להשיג רוב ולהרכיב ממשלה יש צורך להשיג רוב בשני בתי הפרלמנט, לשכת הצירים (400 חברים) והסנאט (200 חברים).
36 אחוזים מחברי הפרלמנט נשלחים ממחוזות מרחבי ארץ המגף והשאר באמצעות רשימות לפרלמנט - בדומה למתרחש בישראל. לצד זאת, משוריינים מספר מקומות לחברי פרלמנט מטעם אזרחי איטליה שעזבו את המדינה.
באיטליה כנראה יותר רכים עם המפלגות ואחוז החסימה עומד על 3 אחוזים.
מי נגד מי
אז בואו נדבר ביזנס. גוש השמאל? גוש הימין? שוב ממשלת אחדות לאומית?! אם כבר צרות ותיסבוכים, אני תמיד ממליץ להסתכל על הצרות של האחרים.
בעוד ב'גוש הימין' האיטלקי מיהרו ליצור קואליציות ואיחודים בין מפלגות, 'גוש השמאל' נשאר מקוטב ועם שורה ארוכה של שערוריות שמגיש לימין על מגש של כסף את הניצחון.
אפילו ברית בשמאל שהוכרזה בחגיגיות פורקה תוך פחות משבוע והמפלגות הודיעו על ריצה בנפרד.
השם החם בימים אלו למילוי תפקיד ראש הממשלה באיטליה היא דווקא אישה - ג'ורג'יה מלוני, חברת מפלגה ימנית קיצונית עם שורשים המגיעים עד לדיקטטור מוסולוני.
מאלוני, דוחה טענות כי היא או מפלגתה פאשיסטים ואף אמרה במהלך קמפיין הבחירות כי היא מזדהה עם שורה של מפלגות ימין ברחבי העולם בהן - המפלגה הרפובליקנית בארצות הברית ו... הליכוד בהנהגת נתניהו.
במהלך ימי הקורונה, הוכרז על הקמת ממשלה בראשות מריו דראגי, שאיחד ימין ושמאל לתוך קואליציה אחת, אך לפני מספר חודשים, הממשלה התפרקה והשמאל האיטלקי לא מצליח למצוא את עצמו.
חוץ ממלאני, שמפלגתה כנראה תהיה הגדולה ביותר בפרלמנט האיטלקי, ישנן שתי מפלגות ימין נוספות המעוניינות בכתר ראש הממשלה - אך כנראה יאלצו להסתפק בחברות בממשלה תחת מלאני.
הראשון הוא סילביו ברלוסקוני בן ה-85. לא, לא חזרתם עשור לאחור - האיש הורחק מהחיים הציבוריים לאחר פרשת שוחד אבל הוא חוזר.
לצידו, ניתן למנות את מתאו סלביני, איש ימין מתון יותר הנחשב לתומך ישראל גדול. במהלך הקמפיין הכריז כי אם ייבחר לראשות הממשלה יעביר את שגרירות איטליה לירושלים.
המשותף לברלוסקוני וסלביני - שניהם לקחו חלק בממשלת האחדות האחרונה, זאת לעומת מאלוני שנשארה בחוץ - וקוצרת את הפירות.
מאלוני נחשבת לקרובה לפופוליסטים רבים בהם ראש ממשלת הונגריה אורבן - אך בניגוד אליו, מאלוני אמרה כי אם תבחר לראשות הממשלה תציב קו נוקשה נגד רוסיה ותביא תמיכה נרחבת לאוקראינה.
מפלגות נוספות
במרכז-שמאל ניתן למצוא את מפלגת חמשת הכוכבים שזכתה בבחירות 2018 בכמעט שליש מקולות הבוחרים.
מנהיג המפלגה, ג'וזפה קונטה, עשה טעות גדולה שכעת מרסקת את מפלגתו בסקרים והיא זוכה בכ-10 אחוזים בלבד. לאחר פלישת פוטין לאוקראינה, כשהודיע כי הוא מתנגד לשליחת נשק לאוקראינה ואף הצליח למנוע חלק מהעברת הנשק. המצב גרר לפיצול במפלגה שכעת, כאמור, נשארת קרועה.
לצד זאת, ניתן למנות גם את ראש הממשלה לשעבר מתאו רנצי שאיחד כוחות עם מפלגת מרכז נוספת במטרה לפנות את מצביעי 'הימין הרך', אם תרצו.
השניים מבטיחים כי יביאו להקמת ממשלת אחדות אם ישיגו מספיק מושבים בבחירות שיערכו בארץ המגף בעוד שבועיים וחצי.
מה יקרה?
טוב.. נבואה ניתנה לשוטים אז נשתטה...
קיים סיכוי סביר מאוד כי תקום ממשלת ימין צרה בהנהגת מאלוני הקיצונית. יחד עם זאת, במקרה של חוסר הכרעה, אולי איטליה תמצא את עצמה מקימה שוב ממשלת אחדות - כשמפלגות מרכז שונות אומרות כי יבקשו מראש הממשלה הנוכחי דראגי להישאר בתפקידו. דראגי הבהיר עם זאת, כי ייתכן ולא ירצה להמשיך בתפקיד.
וכמובן, אנחנו כישראלים יכולים ללמד כי תמיד יש אפשרות לעוד סבב בחירות...