בשנים האחרונות חלה מגמת עליה משמעותית באחוז הגיוס בקרב המיעוטים - כך עולה מנתוני מסמך הערכת המצב בתחום החינוך לשנת 2011, שפורסם על ידי חיל החינוך. כמו כן, המסמך מציג מגמת שביעות רצון חיובית בקרב מרבית בני המיעוטים ומבטא הצלחה בשילובם בצה"ל.
החודש פורסם מסמך הערכת המצב בתחום החינוך לשנת 2011, אשר מציג מגמה עלייה בתחום ההשתלבות החברתית של מיעוטים בצה"ל. על פי המסמך 20.2% מכלל החיילים בצה"ל הינם עולים, כאשר מרביתם הם עולים וותיקים (חייל אשר גיל עלייתו קטן מ-16).
על פי הנתונים שיעור הגיוס בקרב גברים יוצאי אתיופיה (88.3%) גבוהה מאחוז הגיוס בקרב גברים יוצאי קווקז (83%), כאשר השניים גבוהים בהרבה מאחוז הגיוס ביתר צה"ל (72.6%). בשלוש השנים האחרונות קיימת עליה בשיעור הגיוס של קבוצות אלו לצד ירידה באחוז הגיוס הצה"לי. אך עדיין, שיעור המיצוי לקצונה בקרב יוצא קווקז (29.2%) נמוך משיעור זה בקרב יוצאי אתיופיה (38%) ויתר צה"ל (41%).
כשמדובר בקבוצת החרדים בצה"ל, הנתונים גבוהים. בשנים האחרונות חלה עליה משמעותית בגיוס החרדים המשרתים בצה"ל (מ-320 ל-700). גם אחוז הגיוס בקרב הנוער הדרוזי גבוה מעמיתיהם היהודים והגיע לכ-83% מול 72% במגזר היהודי, מתוכם 60% מגיע ליחידות לוחמות.
בסקר שהתקיים בשנת 2009 בקרב הדרוזים ועסק בסוגיות שונות ובהם היחס לצה"ל נצפו המגמות הבאות: המשיבים התחלקו לשלושה חלקים שווים בשאלת היחס ההוגן לחייל הדרוזי בצה"ל בהשוואה לחייל היהודי. הצבא זוכה למידת אמון רבה בקרב העדה הדרוזית (65%). קרוב ל-70% מהמשיבים רואים בשירות הצבאי כלי לניעות בחברה בדגש על שוויון וזכויות.
נתוני הגיוס בקרב הבדואים מצביעים גם הם על עליה משמעותית (מ-345 בשנת 2005 ל-492). על אף סוגיית השפה המהווה גורם מרכזי בשילוב המיעוטים בצה"ל, מרבית הנשאלים מעידים כי המפגש עם הצבא מהווה חשיפה חיובית ומשמעותית למורשת, השפה והיסטורית המדינה וצה"ל.
הצגת כל התגובות