א. מצווה לתת שתי מתנות לשני אביונים ביום פורים ולא בלילה והיינו שצריך לתת מתנה אחת לכל אביון.
ב. יוצאים ידי חובת מתנות לאביונים בין בנתינת מעות בין בתבשיל או דבר מאכל אחר אבל לא בכלים ובגדים [חזו"ע פורים].
ג. מן הדין די לתת לכל עני פרוטה אחת ובזמנינו שיעור פרוטה הוא עשר אגורות, אבל נכון לתת שיעור ג' ביצים ושמעתי ממרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל שייתן כשווי מנה פלאפל כ 15 ₪ היום] וידוע שדעת מרן הרב יוסף אלישיב זצוק"ל שצריך ליתן לכל עני חמישים שקל.
ד. גם נשים חייבות במצוות מתנות לאביונים ויכול הבעל לתת בעד אשתו וטוב שתאמר לו שהיא ממנה אותו שליח לתת מתנות לאביונים עבורה.
ה. אין מדקדקין במעות פורים אלא כל הפושט יד נותנים לו.
ו. אין לתת מתנות לאביונים מכספי מעשר ורק לאחר שנתן לשני עניים מכסף חולין את השאר יכול לתת מכספי מעשרות.
ז. יש לעשות סעודת פורים בחבורה ולא יחידי שאדם לבדו אינו שמח כראוי. (כ"כ האליה רבה וכ"כ חזון עובדיה ע"מ ק"פ).
ח. אבל על אב או אם תוך י"ב חודש ל"ע, מותר לו לאכול בסעודת פורים שנערכת חוץ לביתו, אבל אם יש שם כלי נגינה אסור.
ט. צריך להזכיר 'על הניסים' בברכת המזון ואם שכח וזכר אחרי שחתם על הארץ ועל המזון אינו חוזר, וכן אם אמר ברוך אתה ה', לא יאמר 'למדני חוקיך' אלא יאמר בהרחמן 'הרחמן הוא יעשה עימנו ניסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מרדכי ואסתר וכו''.
י. ישתה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו ומי שאינו יכול להשתכר ישתה מעט יותר מהרגלו.
יא. הנשים ישתו רק מעט יין ואסור להם להשתכר, כן כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"י סימן י"ח).
יב. מי שהשתכר ומחמת שכרותו הזיק את חבירו, לדעת בני אשכנז פטור מלשלם, ולדעת בני ספרד שקיבלו הוראות מרן חייב לשלם. עיין חזו"ע פורים ע"מ ר"ז ואילך.
יג. היודע בעצמו שמחמת השתיה יזלזל באיזו מצוה, כגון שלא יעשה נטילת ידים או ברכת המזון או שיבטל איזו תפלה או שידבר דברי נבלה או שיבזה את חבירו ויצערו, מוטב שלא ישתכר שהרי זו מצוה הבאה בעבירה.
יד. מנהג התחפושות: לדעת בני אשכנז כמובא ברמ"א, מותר לאיש ללבוש בגד של אשה, אמנם לדעת בני ספרד אין שום היתר בזה, כמבואר ביחווה דעת חלק ה' סימן נ', ובזמננו גם בני אשכנז נהגו להחמיר בזה כמובא בשם החזון איש.וספר חסידים החמיר בזה גם בקטנים
טו. מצוי הוא הוא בימי הפורים שנהגים נוסעים במהירות מופרזת, ושמעתי מהגאון הגדול רבי יעקב יוסף זצ"ל שהורה שאם נוסע במהירות מופרזת ויש ילדים שיורדים לכביש, יכול לקחת אקדח ולירות לו בגלגלים שהרי יש לו דין רודף והורה כן גם על כל ערב שבת.
טז. סעודת פורים זמנה ביום שנאמר לעשות אותם "ימי "משתה ושמחה ומכל מקום כתב הרמ"א שגם בלילה ישמח וירבה קצת בסעודה.
יז. יאכל בסעודה בשר זו. ובספר "חזון עובדיה" כתב שיחזר אחר בשר בהמה, כיון שיש אומרים שאין יוצאים ידי חובה בבשר עוף ודגים שאין שמחה אלא בבשר בהמה.
יח. לכתחילה צריך לאכול לחם בסעודת פורים, אמנם מי שאינו יכול אין זה מעכב, (כן כתב החיד"א בברכי יוסף סימן תרצ"ה וכן העלה בשו"ת יחווה דעת חלק א' סימן פ"ט).
יט. גם הנשים חייבות בסעודת פורים ככל מצוות היום.
כ. נכון ללמוד תורה שעה אחת קודם הסעודה, או לאחר הסעודה, שנאמר ליהודים היתה אורה ודרשו רז"ל זו תורה ,ומנהג ללמוד הלכות פסח. כן כתב בספר "חזון עובדיה".
כא. כשעורכים שלחן לסעודת פורים אין צריך לשייר מקום פנוי בשלחן זכר לחרבן כבכל השנה כ"כ הגאון יעב"ץ והסכים עמו בחזון עובדיה.
כב. זמן הסעודה הוא בשחרית, כפי שכתב בסידור הרש"ש והסכים עמו בחזון עובדיה. והרמ"א כתב שעושים הסעודה לאחר המנחה.