ברבות השנים, כל חג ביהדות זכה למאכלים משלו, חלקם מהמקורות וחלקם התווספו במשך השנים. חג הפורים זכה למאפה פופולארי, טעים ומתקתק בשם "אוזני המן".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
יצאנו לבדוק האם יש בכלל מקור למאכל זה, ומה הם הטעמים לכך, וגם: האם באמת אוזניו של המן היו משולשות, ומדוע אוכלים דווקא את האוזניים שלו?.
האם יש מקור לאכילת אוזני המן?
עד היום לא נמצא אף מקור רשמי במקורות היהודיים למנהג אכילת אוזני המן. אך לא אלמן ישראל, ונמצאו למנהג מספר סימוכין מהמדרשים על המגילה:
חלק מהפרשנים סבורים שהאזכור "ופני המן חפו" (אסתר; ז' ח') מראה על כך שהמן זכה לעונש החמור, ובמדרש כתוב "נכנס המן לבית גנזי המלך כפוף-קומה, אבל וחפוי ראש, אזניו מקוטפות ועיניו חשוכות" (מגילה ט"ז). האם מקוטפות פירושו בצורת משולש? לא ברור, אבל גם לא ברור שלא.. והנה לנו מקור.
ישנם דורשים המסבירים שהמאכל בא לרמז על דברי המדרש: "כיוון שראה המן שלושה אבות – מיד תש כוחו, וכתיב (תהילים עה, יא) 'וכל קרני רשעים אגדע' – זה המן, 'תרוממנה קרנות צדיק' – זה מרדכי".
עם זאת, הסברא הרווחת היא כי מדובר בטעות סביב העוגיות המיוחדות לפורים שנפוצו בארצות אשכנז ונקראו במקור באידיש "כיסני פרג" (באידיש: מאן-טאש) - ומכאן היתה קצרה הדרך להפיכתם ל"המן-טאשן" (כיסני המן), ובעברית הן קיבלו את השם "אזני המן". הטעות נבעה מכך שאנשים הניחו שיש קשר בין המאכל המסורתי הנאכל בפורים לבין המן הרשע מסיפור המגילה. כמו כן הדמיון בין השם ביידיש - "מון" - לבין צליל שמו של המן, הוא שביסס את מעמדו של הפרג ככוכב בפורים.
הסבר אחר ומפתיע נוגע לכובע הקצינים המשולש, כמו זה שחבש נפוליאון, ולאפשרות שכובע דומה היה להמן האגגי, בכיר יועצי מלך פרס אחשוורוש. הסבר נוסף מסביר את ייצור העוגיות משולשות כמי שבאו לבער את הרשע ולתת לנו לנגוס בו משלושה קצוות. תודו שלא חשבתם על זה.
למה דווקא אוזניים?
אם שאלתם את עצמכם מדוע אוכלים דווקא את אוזניו של צורר כל היהודים, ומה בדיוק מצאו שם, מסתבר שאכן לא רק אוזניו של המן נאכלות בהנאה אלא גם שאר מקומות מגופו:
- במרוקו נהגו להכין לסעודת פורים מאפה מיוחד הנקרא "בוייז'ו די פורים", כפי שמתואר בעיתון הצפירה: "עוד מנהג אחד לסעודה אופים חלות עם ביצים מבושלות שתוקעים בעיסה לפני האפיה ואחר כך מוציאים את הביצים בעת האכילה ואומרים שמנקרים את עיני המן". מאכל דומה הוא ה"פולריקוס", ביצה בתוך קן בצק, המדמה את רגלי / נעלי המן הרשע.
- בטריפולי שבלוב, היו אוכלים "מקרוט" - עוגיית סולת הממולאת תמרים הנראית כמו אונת כבד, ושם היו אומרים כי "אוכלים להמן את הכבד".
- בעיראק ובסוריה היו מכינים "צ'ירג/זנגולה" - עוגה מטוגנת המצופה בדבש בצורת שבלול / מעיים והיו אומרים שאוכלים את מעיו של המן הרשע.
- יהודי חברון הספרדיים ויוצאי מצריים נהגו להכין שיני המן, דנטס דה המן: סוכריות בצק, שבושלו בקרמל מתובל בלימון ובקינמון. אלה סימלו את שיניו המצהיבות והדביקות של המן הרשע.
מפה לאוזן
בשנת 2006 נשבר שיא גינס יהודי למהדרין, כאשר פעילי "האגודה למען החייל" אפו את האוזן המן הגדולה ביותר בעולם. האוזן, במשקל 650 ק"ג (!), הוכנה בשיתוף חיילים ובסיוע מאפיות אנג'ל.
כדי להכין את האוזן הענקית, השתמשו האופים ב-200 ק"ג קמח, 120 ק"ג מרגרינה, 400 ביצים, 40 ק"ג סוכר, 40 ליטר מים ו-150 ק"ג פרג טחון.
השיא גינס הקודם של האוזן המן הגדולה ביותר היה שייך ל-17 מתלמידי המכללה למלונאות דביר שליד מכללת הדסה בירושלים. אוזן ההמן שלהם שקלה רק 250 ק"ג.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אם הכתבה הזאת עשתה אתכם רעבים, אין שום בעיה - בכל חנות בסביבתכם תוכלו לרכוש כמה אוזני המן שתרצו. על פי אומדנים לא מדוייקים, בכל שנה נמכרים בישראל למעלה מ-25 מיליון יחידות של אוזני המן בשלל טעמים, מלויים וצבעים.