בשבועות האחרונים הגיע לתיבות הדואר של 130 חברות ישראליות ולעוד כ-60 תאגידים בינלאומיים הפועלים בישראל מכתב אזהרה יוצא דופן. על החתום? נציב האו"ם לזכויות האדם, הנסיך הירדני זייד בן ראיד אל-חוסיין. לא מדובר במכתב בירור: הנציב הזהיר את החברות כי הוא עומד להכניסן ל"רשימה השחורה" שהוא מגבש נגד תאגידים שפעילים מעבר לקו הירוק משום שהם, לטענתו, "פועלים בניגוד לחוק הבינלאומי ובניגוד להחלטות האו"ם". אחת החברות שדבר המכתב שהגיע אליהן התפרסם היא חברת בזק שמנכ"ליתה סטלה הנדלר פרסמה אותו לפני כמה ימים בדף הפייסבוק שלה.
חלק מאותה רשימה, שאמורה להתפרסם בסוף דצמבר, ואשר כוללת 25 חברות ישראליות מוכרות התפרסמה הבוקר ב-ynet. חלקן פועלות בתחום המזון, אחרות במתן שירותים, ייצור תרופות ואפילו היי-טק, כאשר דבר אחד משותף לכולן: הן פועלות ביו"ש, במזרח ירושלים ובבקעת הירדן.
בין החברות שעל הכוונת של הנציב: אהבה, דור אלון, אמישראגז, מאפיות אנג'ל, אריסון השקעות, אשדר, כלל תעשיות, קפה קפה, סלקום, דניה סיבוס, אלקטרה, HP, הוט, תעשייה אווירית, מטריקס מערכות, מוטורולה, נשר, פרטנר, פז, רמי לוי, רימקס, שיכון בינוי, שופרסל, סונול ותרימה. חברות אלו מצטרפות לרשימת 12 חברות שפורסמה בעבר בחדשות ערוץ 2, הכוללת את בנק הפועלים, בנק לאומי, בזק ובזק בינלאומי, קוקה קולה, אפריקה ישראל, טבע, IDB, אגד, מקורות, נטפים ואלביט מערכות.
ב"וושינגטון פוסט" פורסם כי עם החברות האמריקניות שאמורות להיכנס לרשימה נמנות קטרפילר, טריפאדווייזר ו-Airbnb.
אף על פי שרוב החברות עדיין שוקלות כיצד להגיב, חלקן כבר מאיימות להגיב למהלך בטענה כי הכללתן ברשימה עלולה לפגוע בהן כלכלית ולהכתים את המותג שלהן, הן בוחנות אפשרות להגיש תביעות משפטיות נגד הנציב והמועצה לזכויות האדם של האו"ם שקראה להכנת הרשימה. החברות טוענות כי המניעים לגיבוש הרשימה הם פוליטיים, וכדוגמה מצביעים על כך שהנציב לא הרכיב רשימות דומות באזורי סכסוך אחרים, כמו חצי־האי קרים או מערב סהרה.
ישראל וארה"ב פועלות בשבועות האחרונים מאחורי הקלעים במאמץ למנוע את פרסום הרשימה, אך ההערכה היא שמדובר בעובדה מוגמרת. אף שאין לרשימה שום השלכות מעשיות או משפטיות, המהלך הסמלי מדיר שינה מעיניהם של פקידי משרד החוץ בשל העובדה כי הוא עלול לספק רוח גבית למאמצי ה־BDS, להרתיע משקיעים זרים ולשכנע חברות זרות הפועלות בארץ לצמצם את פעילותן.
במשרד החוץ מעריכים כי נציב זכויות האדם קיבל את רוב המידע על החברות הישראליות מעמותות ישראליות של השמאל שפועלות ביו"ש וחוקרות את הפעילות העסקית מעבר לקו הירוק.
בניסיון לטרפד את המהלך, ארגון איפא"ק, השדולה היהודית אמריקאית, פועל בשבועות האחרונים בארה"ב על מנת לקדם חקיקה מהירה בקונגרס שתקבע שכל חברה שתמסור מידע על העסקים שלה עם ישראל - כמוה כמי ש"נכנעה" לחרם הערבי ובכך תסתכן בעבירה פלילית לפי החוק האמריקני.
מאמצי המועצה לזכויות אדם והנציב שפועל בהנחייתה לבודד את ישראל אינם באמת מפתיעים: מדובר בגוף שנשלט מזה שנים על ידי רוב אנטי־ישראלי ונחשב בעל עבר ארוך של החלטות מקוממות ומפלות נגד ישראל.