במהלך דיון סוער שהתקיים היום בוועדת החוקה של הכנסת על סוגיית האכיפה הבררנית וההדלפות לעיתונאים, יו"ר הוועדה חה"כ רוטמן הדגיש את שאלת ח"כ קלנר (הליכוד) האם חשוב לציבור לדעת שראש השב"כ מנהל חקירה פוליטית נגד שר, האם חשוב לדעת מי הגורם המדליף מידע מחדרי המו"מ על החטופים. אם נכנסים לתוכן הפרסום - מזמינים את הפגיעה בחופש הביטוי.
יש לדעת כיצד מוודאים שחקירות מתבצעות בקצב אחיד וכיצד מוודאים שהדלפות לא ישמשו לעיתונאי חצר. תתמודדו עם השאלה איך זה לא פוגע בחופש הביטוי ולא מזמן אכיפה בררנית.
היועמ"שית עו"ד בהרב מיארה השיבה: "לא נתייחס למקרים קונקרטיים או הליכים תלויים ועומדים. ההנחיה משקפת מדיניות אכיפה סדורה שוויונית ואחידה ומחייבת את כל גופי האכיפה. ההנחיה גובשה ב-2019, והיא פורסמה ב-2020 ומאז לא נערכו בה שינויים. בחינת השיקולים של הנזק היא על בסיס חוו"ד מקצועיות, במקרים רבים של גורמי הבטחון, והגוף האמון על החקירה מתייחס לשאלת תוחלת החקירה. כלל גורמי האכיפה פועלים לפי ההנחיה בהתאם לאמות המידה".
רוטמן השיב לה: "האמירה שלך זהה לחלוטין לביטוי "תסמכו עלינו". שאלתי שאלה ממוקדת האם העיסוק בתוכן הביטוי לא מהווה הזמנה לאכיפה בררנית. האמירה שגופי הביטחון בודקים את זה אינה רלבנטית. הסיטואציה שמחייבת אותך לשיטתך לבחון את התוכן, אומרת הפעלת שיקול דעת פוליטי ולא רק מקצועי. התבקשתם לתת נתונים כמה חקירות נפתחו, יש חקירות שהסתיימו שאתם לא נותנים לגביהן מידע, ועוד שאלות שלא קשורות לחקירות מתנהלות. עד כה לא קיבלנו תשובות".
עוד אמר: "את טוענת שאין אכיפה בררנית ונניח שאני מאמין לך, למרות שאני לא. האם במעצר ימים ניתן להעלות טענת אכיפה בררנית? אני לא מכיר טענה כזו. אם הייתה אכיפה בררנית נניח במדינה אחרת, הנובעת מכך שהיועמ"ש ימין קיצוני ופותח חקירות רק נגד אנשי שמאל, מסיבות פוליטיות, מי הגורם שהיה אמור לבדוק איזה שיקול דעת הוא מפעיל, מי אמור לפקח כשאותו יועמ"ש מזומן לוועדת החוקה באותה מדינה, נשאל כמה תיקים נפתחים ולמה בתיק מסוים לקח מספר חודשים ובתיק אחר פחות, ומסרב לענות״.
נציג השב"כ אמר בדיון כי "עדיין קיים חשש מחדירת גורמי טרור כהניסטים לתוך גורמי אכיפת החוק", הוא הוסיף, כי לא נאסף שום מידע על שר או חבר כנסת במסגרת הבדיקה.
דבריו עוררו סערה וחברת כנסת טלי גוטליב מיהרה לתקוף את הטענה זו והסבירה שראש השב"כ עצמו הודה שאכן נעשו בדיקות נגד נבחרי ציבור.
לאחר מכן קרא רוטמן שאלות רבות מתוך מסמך השאלות שהועברו מוועדת החוקה לקראת הדיון למוזמני הדיון מטעם הפרקליטות, הייעוץ המשפטי לממשלה, השב"כ, המשטרה והנהלת בתי המשפט, ושב ואמר שלא נתקבלו תשובות.
כפי שדיווחנו מוקדם יותר, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה השתתפה היום (ראשון) בדיון בוועדת החוקה של הכנסת, הנוגע לחשש לאכיפה בררנית בתחום ההדלפות, פגיעה בחופש העיתונות ובזכות ההיוועצות עם עו"ד על ידי גורמי החקירה והשב"כ.
מי שזימן את הדיון, הוא יו"ר הוועדה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, שטוען שיש אכיפה בררנית כלפי אנשי ימין, גם פרקליט המדינה עמית איסמן זומן לדיון החשוב.
מיארה הבהירה בפתח הדיון על הטענה שיש אכיפה בררנית של עיתונאים בישראל: "מערכת אכיפת החוק פועלת באופן עקבי, מקצועי, ענייני, על פי אמות מידה קבועות שמיושמות בכל מקרה לפי נסיבותיו".